זכרונות ילדות של סבתא זיווה אילני
שמי זיווה אילני והשנה אני מתעדת את סיפורי עם נכדתי נטע בתכנית הקשר הרב דורי.
נולדתי בשנת 1945 בירושלים, אני בת יחידה, אבי נפטר כשהייתי בת 3 וחצי. אמי עברה בין עבודות במשך כשנתיים. שנתיים לאחר שאבי נפטר, אמי הצליחה למצוא עבודה בבית ספר.
בעבר לא היה טלפון או מכוניות רבות. כילדה היינו נפגשים אחרי הלימודים ומשחקים ברחוב. זכור לי שהיה לנו כלב ושמו היה מוגו, הוא היה קטנטן ומתולתל. אהבתי אותו ותמיד שיחקתי איתו בחוץ. כילדה, הייתה לי אחריות במטלות הבית ותמיד בסיום הארוחה הייתי צריכה לשטוף את הכלים והרצפה, היית צריכה לסדר את המיטה שלי ושל אמי בכל יום. כילדה אהבתי להאזין לרדיו לתכניות שונות: שלושה בסירה אחת, שמואל רוזן והחידונים. ספר אהוב שהיה עליי הוא "הלב" מאת דה אמיצ'וס.
אחד סיפורים הזכורים לי הוא סיפור בת המצווה שלי, אמי לקחה אותנו ברגל לחורשה וארגנה כיבוד, הכינה וסחבה – זה לא היה לה קל. בדרך כלל לא נהגו לחגוג כך ואף אחד מההורים של הילדים האחרים לא חשב לחגוג כך מכיוון שההתארגנות הייתה יותר מורכבת.
הזוית האישית
נטע הנכדה: שמחתי לשמוע על חלק מילדותה של סבתא.
מילון
חוֹרְשָׁהחֹרֶשׁ, יַעַר קָטָן, יַעַר צָעִיר
הלב (ספר)
הלב (באיטלקית: Cuore) הוא ספר מאת אדמונדו דה אמיצ'יס, שיצא לאור בשנת 1886. הספר נחל הצלחה מסחרית ניכרת (משנת פרסומו ועד לשנת 1900 נמכרו ממנו כמיליון עותקים), והפך את דה אמיצ'יס לסופר הנקרא ביותר באותה תקופה באיטליה. הספר כתוב כיומן של ילד איטלקי בשם אנריקו בוטיני, המתעד שנת לימודים אחת בבית ספר יסודי. הספר מיועד לקהל צעיר ונכתב ברוח הערכים המסורתיים: פטריוטיות, דרך ארץ, הירואיות, כבוד למדינה ולמשפחה. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”בבת המצווה שלי, אמי לקחה אותנו ברגל לחורשה וארגנה כיבוד, הכינה וסחבה – זה לא היה לה קל“