מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי אריאלה, נקראתי כך על שם אח של אימא שלי (אריה) שנספה בשואה. נולדתי בחיפה בישראל אחרי הכרזת המדינה.

הסביבה בה גדלתי הייתה מעורבת והיו בה ערבים יהודים, חילונים ודתיים וחיינו יחד בשלווה ונחת. בבית שלי היו שלושה חדרים. בישלנו על גז, התקלחנו במקלחת ושיחקנו בחצרות הבית ובבתים ובשכונה. בקרבת מקום מגוריי היה בית כנסת וחוף ים.

להוריי קוראים אפרים וזהבה (גולדה) ולאחותי הקטנה קוראים מרים. אבי היה חשמלאי בנמל חיפה ואמי עסקה בקוסמטיקה. אבא שלי היה מחנך נוקשה ואימא שלי הייתה רכה ומתחשבת. אבא היה ג'ינג'י ואימא הייתה נמוכת קומה עם שיער שחור מתולתל. הוריי היו ניצולי שואה, אבי שרד את אושוויץ אך אחיו התאומים לא שרדו. מהמשפחה של אמי גולדה נהרגו במלחמה שני אחיה. לא כל האחים של הוריי שרדו את השואה.

האוכל בביתנו היה מזרח אירופאי כמו מרק צ'ורבה וממליגה שמאפיין את המטבח הרומני. את המצרכים קנינו בשוק או במכולת שהייתה בקרבת מקום. החברים שלי היו חברים מבית הספר ומהשכונה והם גרו בקרבת מקום. שיחקנו בקלאס, חמש אבנים, דג מלוח, חבל, משחקי קופסא ומשחקי קלפים, שש בש ושחמט. בשעות הפנאי שיחקתי עם חברים, הלכתי לחוגים והייתי בצופים. למדתי בבית הספר היסודי שלווה, ובבית ספר תיכון עירוני א. למדנו חשבון, שפה, גאוגרפיה, היסטוריה, אנגלית, ערבית לימודי גדנ"ע ותורה. היחסים שלי עם המורים היו יחסים של מרות וכבוד. הייתה משמעת חזקה והעונשים היו הרחקה משיעורים, הרחקה מבית הספר, עבודות לקהילה או בבית הספר. התלבושת האחידה הייתה מכנסיים או חצאית כחולה וחולצה צהובה מכופתרת. היו טיולים וגם מסיבות. שיעורים שאהבתי ללמוד היו במקצועות אנגלית, היסטוריה, גאוגרפיה, עברית. לא אהבתי ללמוד מתמטיקה וגאומטריה. היה חדר אוכל בבית הספר והמאכל האהוב עליי בתקופת הילדות היה שניצל ופירה. נהנינו מממתקים. הייתי בתנועת הנוער צופים. בתנועת הנוער היה כיף לפגוש חברים שהם לא רק מבית הספר ולהשתתף בפעילויות שונות.

האזנו למוזיקת פופ, רוק ומוזיקה ישראלית. רקדנו ריקודי עם וריקודים סלוניים והזמרים הידועים של התקופה היו להקת כוורת ולהקת גזוז, שלמה ארצי וזהר ארגוב. אהבתי במיוחד את השיר The Greatest Love of All של הזמר האמריקאי ג'ורג' בנסון ונהגנו לרקוד ב"דיסקוטק" (מועדון לילה). אמצעי הבידור היו מופעים, הצגות, וסרטים. אמצעי התקשורת היו מכתבים, גלויות, וטלפון קווי (טלפון חוגה).

את בת המצווה שלי חגגתי בבתם של סבי וסבתי, שהפך לאולם אירועים וכל המשפחה התגייסה להכין מטעמים וכיבוד לאורחים. נהגנו לעשות ישיבה שכונתית משותפת, ביקורים אחד אצל השני ולצפות יחד בטלוויזיה. הקשר בין חברים נרקם בין מפגשים ואירועים שונים. היחסים שלי עם חבריי היו יחסי אהבה ופתיחות. נהגנו לחזר בשיחות בטלפון, מכתבים, ומפגשים.

נהגנו לעשות כמשפחה מפגשים משפחתיים, פיקניקים בטבע וטיולים בארץ. את בן זוגי הכרתי במסיבה בחיל הים, ונולדו לנו שני ילדים. יש לי שישה נכדים ללא נינים.

הזוית האישית

אריאלה: נהניתי מהתכנית ומתיעוד סיפור ילדותי.