מאגר סיפורי מורשת

סבתי אסתר בן שטרית נולדה ב1940 בחיפה.

כשסבתא הייתה בגיל שמונה היא גרה בחיפה עם משפחתה. באותו זמן פרצה מלחמת העצמאות היא התחילה ב-29.11.1947  כשהוכרזה החלטת האום, על הקמת מדינה יהודית, לצד מדינה ערבית. בו ביום החלו התפרעויות המוניות של ערבים בכל הארץ,

הבית של סבתא ומשפחתה היה בקו התפר בין העיר התחתית של הערבים ובין הדר של יהודים. הבית של סבתא ומשפחתה שימש מטרה ליריות של הערבים. חברי ההגנה ישבו בגג של הבית של סבתא ומשפחתה, ומשם השיבו אש ליורים, רק לפני כמה שנים נודע לסבתא, שבין הקומה הראשונה לשנייה, בחדר המדרגות, היה סליק נשק של חברי ההגנה, הבריטים ישבו בבית קפה בקומה העליונה של שוק תלפיות ומשם שמרו על השקט, אך עם הערב הסתלקו מן העמדה, ואז החלו היריות.

כל המשפחות שגרו בקו התפר פונו מבתיהם ושוכנו בבתי ספר, בתי כנסת, ומחנה בריטי נטוש בכרמל. ההורים והאחים של סבתא עברו לישון בבית ספר עממי א", וסבא וסבתא אח שלה והיא, עברו לישון בבית כנסת, ברחוב ארלוזורוב.

בתאריך ה-30.12.1947 נטבחו שלושים ותשעה פועלים יהודים, בבתי הזיקוק, על ידיי חבריהם לעבודה הערבים, וזה גרר פעולת תגמול של ההגנה, על השכונה שממנה יצאו הרוצחים. היום הזה זכור לסבתא שלי טוב מאוד, סבתא מספרת שהיא הייתה בחנות של אבא שלה, מול החנות היתה תחנת מגן דוד אדום. סבתא מספרת שהיא שמעה הרבה קולות צופרים, והגיעו אמבולנסים לתחנה, והיו הרבה צעקות ואנשים פגועים. סבתא מספרת שהיא נבהלה ופחדה מאוד, ואבא שלה לא ידע איך להרגיע אותה, ולבסוף נתן לה אגס, שבימים האלה היה נחשב יקר מציאות, ורק אנשים חולים שנצטווו על ידיי רופא קנו אותו ביחידות.

ב-4.1.1948 ילדה אמא של סבא את אח של סבתא יעקב, בבית החולים הדסה ליד הטכניון. אבא של סבתא שכר חדר מרתף, של בית קרוב לבית החולים הדסה, שם עברו לגור, מלבד סבא וסבתא שלה, שנשארו בבית הכנסת. המשפחה של סבתא והיא ישנו על מזרנים, התקלחו בגיגית באמצע החדר.  את הדירה של המשפחה של סבתא ושלה, תפסו ההגנה, ורק לעיתים הלכה אמא של סבתא, או סבתא של סבתא להביא משהו מהבית.

בבית הספר שסבתא למדה, היו אנשים שהיו מפונים מהבתים שלהם, אז סבתא עברה ללמוד בבית ספר הריאלי, שלמזלה היה בדיוק מול המרתף בו הם גרו, סבתא למדה במשמרת שנייה, מהשעה 12:00-16:00,אבא של סבתא עבד ביום בחנות ובלילה היה בהגנה.

בערב פסח בני המשפחה של סבתא הלכו לבית הכנסת, כדי לחגוג עם סבא וסבתא של סבתא ועם שאר האנשים שהיו שם, סבתא ומשפחתה עברו דרך רחוב הרצל, וראו שם אנשים שמחים ורוקדים, התברר שחיפה שוחררה.

ביום ה-21.4.1948 פינו הבריטים את העיר חיפה, והתרכזו בנמל ובכרמל הצרפתי ליד המגדלור ובמחנות הצבאיים. מטה ההגנה שלח לוחמים כדי להשלים את כיבוש העיר, וחברי האצ"ל מלאו חביות באבנים, וגלגלו אותם מרחוב הרצל, דרך רחוב סוקולוב ורחוב יחיאל .החביות הרעישו והערבים בחיפה חשבו שהיהודים באים עם טנקים, הם ברחו לחוף שמן ומשם בסירות ללבנון. מיד אחרי החג סבתא ומשפחתה חזרו לביתם.

הזווית האישית

סבתא: היה לי חשוב מאוד להזכר בהכל ולכתוב את הכל כדי שילדיי נכדיי וניני וגם המשפחות של אחיי יכירו את ההיסטוריה של המשפחה שלנו, יחד עם זה היה לי כיף גדול, לעבוד עם נכדיי היקר עידו ולהשתתף בפרויקט שעשיתם בבית הספר.

עידו: נהניתי לשמוע סיפורים של סבתא, הסיפורים על המשפחה, והיה כיף לעשות את הפרויקט עם סבתא.