מאגר סיפורי מורשת

שני  יובל אלון, השנה במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי תיעדתי את סיפורה של סבתא שלי, טובה ברלב. סבתא טובה נולדה בשנת 1948, שנת קום המדינה להוריה לבית משפחת רבינוביץ', היא סיפרה לי על ימי ילדותה בתל אביב.

סבתא טובה מספרת ליובל על המשפחה והסביבה

לאבי, סבא רבא שלך, קראו צבי, הוא היה במקצועו מהנדס מכונות וחשמל ועבד כמהנדס הראשי ומנהל המוסך של חברת וולבו. אבי היה איש מאוד חכם, משפחתי, חם, טוב לב ובעל חוש הומור. אבי עלה ארצה בגיל 18 מרוסיה בשנת 1922 ובהמשך העלה את כל אחיו ארצה. הם הצליחו לעלות לישראל לפני מלחמת העולם השנייה וכך ניצלו חייהם.

לאמי, סבתא רבתא שלך, קראו שרה והיא הייתה במקצועה גננת. ברוב שנותיה הייתה עקרת בית. היא הייתה אישה מאוד חברותית, מלאת שמחת חיים, עם שתי רגליים על הקרקע ועם יכולת הכלה. אמי עלתה ארצה בשנת 1933 מרוסיה.

היו לי שני אחים: שלמה ויהודה שנקראים על שם שני הסבים שלנו.

עד שהייתי בת שלוש גרנו בתל אביב ברחוב החשמונאים. כשהייתי בת שלוש נשארנו לגור בתל אביב ועברנו לגור ברחוב דיזנגוף בדירה של שלושה חדרים, מטבח, מטבח ושירותים. לאחי הגדול היה חדר משלו, אחי השני ואני גרנו ביחד בחדר הנוסף. להורי הייתה מיטה נפתחת בסלון וכל לילה פתחו את המיטה ובבוקר סגרו אותה והיא שימשה כספה הסלונית. הסלון לא נראה כמו סלונים בימינו. בסלון הייתה הספה של הורי שולחן אוכל ומזנון.

את הכביסה היינו עושים בחצר בגיגית גדולה שנקראה פיילה והיה לנו קרש כביסה מיוחד העשוי מברזל שעליו כיבסו את הכביסה. וכמובן שבחצר היו חבלים שעליהם נתלו הבגדים שכובסו לייבוש. בחצר ביתי הייתה לנו תמיד תרנגולת שאמי לקחה אותה לשוק לשחיטה.

בילדותנו מרבית המשחקים היו בחוץ. שיחקנו הרבה ברחוב ובמקום שנקרא הגינה הלבנה ובית הכנסת כיום, היו שם שטחים ריקים.

זיכרונות ממלחמת סיני

אחי הגדול שלמה השתתף במלחמת סיני, היה בחייל שריון, הם היו בין הטנקים הראשונים שפרצו לסיני. לא ראינו אותו כמעט חודשיים וכיוון שבאותה תקופה לא היו טלפונים ולא היו אמצעי תקשורת, לא ידענו מה קורה איתו? אני זוכרת שבאחד הימים באמצע הלילה היו דפיקות על הדלת ואחי הגיע לחופשה. קשה לתאר את השמחה וההתרגשות שהייתה בבית.

משחקי הילדות

הייתה לי חברה מאוד טובה שלמדה איתי באותה כיתה שקראו לה ראובנה, היינו כל הזמן ביחד ושיחקנו עם עוד ילדים מהשכונה. שיחקנו בתופסת, קלאס, קפצנו בחבל, כדור מעבר לחבל ועוד. באנו אחת לשנייה הביתה ושם שיחקנו במשחקי קופסא, קלפים וקראנו בספרים. בתיכון הייתה לי חברה טובה מאוד שקראו לה רחל, היא למדה איתי באותה כיתה והייתה לי עוד חברה טובה בשם לאה, שלמדה בבית ספר דתי. הייתה לנו חבורה של בנות ובנים שאיתם ביליתי את כל שנות לימודיי בתיכון. המאכל שהכי אהבתי היה בלינצ'ס תפוחי אדמה וגבינה. היו לנו גם ממתקים, שוקולד ועוגיות שאימא שלי הייתה אופה.

ביתי הספר

בית הספר היסודי בו למדתי שמונה שנים, היה בית ספר הכרמל. בית הספר התיכון בו למדתי ארבע שנים, היה תיכון עירוני א'. בבית הספר התיכון הייתה תלבושת אחידה והמנהל היה עומד כל יום בפתח בית הספר, כדי לוודא שהגיעו בתלבושת אחידה ומי שלא הגיע היה נשלח הביתה. אני זוכרת במיוחד את המורה להיסטוריה שראה בהוראה שליחות והתייחס לתלמידים בכבוד, ברצינות ובאהבה. אני מאוד אהבתי את מקצועות הפילוסופיה והפסיכולוגיה. פחות אהבתי היסטוריה, כימיה ותנ"ך.

שירות צבאי

הזיכרון הכי חזק מהשירות הצבאי הוא מלחמת ששת הימים. שרתי בחייל אוויר ושבועיים לפני פרוץ המלחמה, לא נתנו לנו לצאת מהבסיס ואני שהייתי אחראית על מערך המילואים התחלתי בהכנות גיוס. ביום פרוץ המלחמה גייסנו את כל מערך המילואים ושיבצנו אותם. במשך למעלה מחודש ימים היינו בבסיס ועבדנו יום ולילה.

התגייסתי לצה"ל בשנת 1966 לחיל אוויר ושרתי בבסיס תל נוף כאחראית על מערך המילואים. במהלך שרותי הצבאי פרצה מלחמת ששת הימים. יצרתי חברויות חדשות בצבא שנמשכו גם לאחר השחרור. את רוב הארוחות שלי אכלתי בחדר אוכלת קצינים והאוכל שם היה טוב. כתחליף לחדר אוכל תמיד היה השק"ם. היה לי שרות צבאי מאוד טוב שבמהלכו התבגרתי ולמדתי רבות על עצמי.

מקומות עבודה

מקום העבודה הראשון שלי היה הסוכנות היהודית בחיפה בתפקיד של עובדת סוציאלית אזורי. לאחר מכן עבדתי בתחנה ליעוץ חינוכי בבאר שבע כמ"מ מנהלת תחנה. בבית החולים סורוקה בבאר שבע כעובדת סוציאלית, מדריכת סטודנטים ועובדים חדשים ומדריכה בבית ספר לרפואה. בבית אבות בבאר שבע כמנהלת. בנוסף עבדתי גם באוניברסיטת בן גוריון, כמרצה לתואר שני בגרונטולוגיה. תקופה מסוימת עבדתי כמנהלת בית דיור מוגן משען שבגבעתיים. בתפקידי האחרון  כמנהלת וסמנכ"לית באגף הרווחה והשירותים החברתיים בחולון.

חלומות ילדות

כשהייתי צעירה רציתי להיות ארכיטקטית, אבל שהתבגרתי והייתי צריכה לבחור מקצוע, בחרתי להיות עובדת סוציאלית מקצוע שעוסק באנשים שזה מה שרציתי. עבודה סוציאלית למדתי באוניברסיטה בחיפה ותואר שני עשיתי בארה"ב כשהייתי עם בעלי ובני הבכור בשליחות שם. עסקתי בעבודה סוציאלית כעשרים שנה ומאוד אהבתי את העבודה לאחר מכן עבדתי כחמש עשרה שנה בניהול בתי אבות ובסוף הקרירה חזרתי לעבודה סוציאלית כמנהלת אגף רווחה. הייתי בוחרת היום את אותו מקצוע.

מנהגים ומסורת

אחיו של אבי היו דתיים וכיוון שלאבי, היחיד במשפחה, היה אוטו נהגנו ביחד עם אחיו הבכור לבקר את כל האחים בראש השנה ובפסח ולהביא להם דבש בראש השנה ומצה שמורה בפסח. אצל כל אחד מהדודים אליהם הגענו חיכה לנו שולחן ערוך עם עוגות וממתקים.

החגים הכי חביבים עלי היו ראש השנה ופסח. בחגים אלה נהגנו אבי ואני ללכת לבית הכנסת בו התפללו אחיו ופגשתי שם את בני הדודים שלי והיה לנו כיף ביחד. בפסח חגגנו את הסדר עם דודתי, דודי ומשפחתם והיה סדר מאוד משפחתי עם מנגינות שהביאו מהבית שלהם. גם כיום בליל הסדר אנחנו קוראים את ההגדה בנוסח ובלחן ששרו בבית אבי ובני המשיכו את המסורת המשפחתית.

הקמת המשפחה

הכרתי את סבא בחיפה הוא למד בטכניון ואני באוניברסיטה. להורים שלו ולהורים שלי הייתה מכרה משותפת שנתנה לו את הפרטים שלי והוא הזמין אותי לדייט וכך התחיל הרומן. התחתנו בשנת 1969 היינו בני 21 ו-23 .החתונה הייתה בתל אביב באולמי דולפין ולהקת ההדים ניגנו ושרו לאורך כל החתונה. אני הייתי בת עשרים וארבע כשבני הבכור נולד ובעלי היה בן 26. כעבור שנתיים נולד בני השני ובתי נולדה כעבור שמונה שנים. כיום התעשרנו בתשעה נכדים מקסימים. את רוב נכדי אני רואה בתדירות גבוה.

החיים בפנסיה

אני פותחת את הבוקר בגינה עם קפה ועיתון ורק אחר כך מתחיל היום. במשך השבוע אני מתנדבת בכמה מקומות: בעמותת 50 פלוס מינוס שעוסקת בהכנת אנשים לעולם העבודה, בגישור קהילתי: שעוסק בגישור קונפליקטים שמתעוררים בקהילות השונות בבאר שבע. כמו כן אני לומדת ציור, קרמיקה, מתעמלת ומשחקת ברידג'. כמובן שבנוסף יש חברות, משפחה, טיולים לחו"ל, סרטים והצגות.

מתכון של סבתא לקוגל פשטידת אטריות

חומרים: חבילת אטריות רחבות, 50 גרם חמאה (מוסיפים חמאה ואת שאר החומרים), 3/4 כוס סוכר, 2 ביצים, קינמון, כפית תמצית וניל וצימוקים.

אופן הכנה: מבשלים את האטריות את שאר המרכיבים שופכים למחבת על אש נמוכה עד הזהבה הופכים את הקוגל ומזהיבים את הצד השני.

קולאז' תמונות ממפגש פתיחת תוכנית הקשר הרב דורי בבית הספר לתלמידי כתות ו' 30.12.22

הזוית האישית

יובל אלון: השנה במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי תיעדתי את סיפורה של סבתא שלי, טובה ברלב.

עצת הזהב של סבתא: תהיי בן אדם איכותי, תגשימי את עצמך תוך ראית הזולת, תהיי נאמנה לעצמך, למשפחתך, לחברייך ולמדינתך.