מאגר סיפורי מורשת

שמי בארי גולן ואני תלמיד בכיתה ד' גביש בבית הספר בארי, ראשון לציון במסגרת תכנית הקשר הרב דורי אני מתעד את הסיפור של סבתי עדנה מצד אמי.

רקע

אני עדנה סיני נולדתי באירן (פרס) להורים שושנה וחנוכה עזיזי. אני הבת הבכורה ויש לי שני אחים ואחות. בילדותי אהבתי מאוד לשחק בקלאס, מחבואים ובכדור. אהבתי את חברותיי, אסתר, רחל ויהודית הן היו הכי קרובות אליי והחברות הכי טובות שלי.

בגיל שנתיים, בערך, עליתי לארץ ישראל עם משפחתי והגענו ישר למעברה. המעבר מפרס (שם היה להוריי בית מפואר), לישראל היה עבורם קשה מאוד. בנוסף, גם השפה היתה קשה ונותרנו ללא כסף ורכוש כיוון שכל הרכוש שהוריי הביאו עימם לישראל, נשרף באונייה.

במעברה לא היה גן ולכן אימא שלי גידלה אותי בבית עד גיל. בגיל שש עליתי לכיתה א' ולמדתי בביה"ס יסודי "פינס". שם, בבית הספר, פגשתי חברות חדשות ולמדתי את השפה עברית. המקצועות שהכי התחברתי אליהם היו עברית ותורה.

גרנו במעברה כארבע שנים ולאחר מכן עברנו למושבה גדרה בה גדלתי עד גיל שש עשרה ומשם החליטו הוריי לעבור לראשון לציון לשכונת רמת אליהו. לא דמיינתי שזה יהיה המקום בו אפגוש את בעלי לעתיד ומשפחתו.

חיי בשכונת רמת אליהו – ראשון לציון

ההורים של בעלי הגיעו לארץ בשנת 1951 מפרס לשכונת רמת אליהו ולהם תשעה ילדים. באותה שנה גם סבא וסבתא שלי הגיעו לשכונה ויחסי השכנות שלהם היו טובים מאוד ולאט לאט הם יצרו קשרי חברות והפכו לחברים.. לבן השכנים היה אופנוע שקנה מעבודה קשה בכספו. יום אחד ראיתי אותו ליד האופנוע, ביקשתי ממנו סיבוב וככה המשכנו להיפגש ולהכיר עד שהתאהבנו והחלטנו להתחתן. בננו, יצחק נולד לאחר כשנה.

סבתא עדנה וסבא עמנואל עם האופנוע, 1968

סבתא עדנה וסבא עמנואל עם יצחק בנם

התחתנו כשאני הייתי בת 19 ובעלי, עמנואל, היה בן 21. מכל הבילויים הכי אהבנו את הבילוי בחיק המשפחה.

סבתא עדנה וסבא עמנואל ביום חתונתם

חיי לאחר החתונה

לאחר חתונתנו, גרנו בשכונה רמת אליהו קרוב מאד להורים שלי ושל בעלי והיינו ביחסים טובים עם כולם. שנה אחרי החתונה נולד לנו ילדינו הראשון, יצחק. אחרי שנה וחצי נולד בננו השני, אלמוג. שבע שנים אחרי נולדה לנו בתנו, מיטל ושירי, בתנו הזקונים, נולדה לאחר שש שנים. גם בעלי וגם אני לא שירתנו בצבא כיוון שאני התחתנתי ובעלי התייתם מאב ונאלץ לעבוד ולעזור בפרנסת המשפחה. בהיותי צעירה עבדתי בעבודה הראשונה שלי בחברת אסם כנציגת מכירות ובעלי עסק בצעירותו כיהלומן.

אחרי כעשר שנים באסם עבדתי כמורה מחליפה בביה"ס נווה דקלים ואילו בעלי, אחרי 25 שנים, החליף מקצועו והיה לנהג הסעות לילדים עם צרכים מיוחדים. היום אני מלווה בהסעות ילדים עם צרכים מיוחדים ואני נהנית מכל רגע.

כיום אנחנו גרים בראשון לציון יש לנו אחד עשרה נכדים מילדינו האהובים. ליצחק בננו הבכור יש ארבעה ילדים, לבננו אלמוג יש שלושה ילדים, לבתנו מיטל, אמו של בארי, יש שני ילדים ולבת הזקונים שלנו, שירי, יש שני ילדים.

התחביב האהוב עלי זה בישול ואני מאוד נהנית לבשל לבעלי, לילדיי ולנכדיי. התחביב האהוב על בעלי זה ספורט. הוא מאוד אוהב ללכת לקאנטרי, לשחות ולהתאמן במכשירי כושר.

במשפחתנו יש חפץ אהוב שעובר מדור לדור. החפץ הוא דובי חום קטן קטן שיש אותו למיסטר בין, הדובי כבר כמעט 50 שנה במשפחה ועובר מנכד לנכד.

המסר לדור הצעיר שלי הוא:

תשאפו ללמוד ולהצליח בכל כוחותיכם האפשריים, אל תרימו ידיים והאמינו בעצמכם.

סבתא עדנה מאחלת לבארי

בארי מאחל לסבתא עדנה

הזוית האישית

עדנה: היה לי העונג להיפגש עם נכדי, בארי, בכל יום שני ולספר לו את סיפור חיי.

בארי: אני למדתי בדרך מאוד מיוחדת על סיפור חייה של סבתא עדנה.