מאגר סיפורי מורשת

שמי רבקה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבתי ומעלה את סיפורה אל מאגר המורשת של התכנית.

לסבתא שלי קוראים אדריאנה, היא נולדה בשנת 1960 ברומניה בעיר ברשוב. שמות הוריה הם ליביה ויואן והיו לה שלושה אחים. האימא, סבתא רבתא שלי, הייתה מנהלת חנות והאבא, סבא רבא שלי, היה נהג אוטובוס. סבא רבא נהג הרבה לחו"ל מטעם העבודה והיה מביא להם הרבה ממתקים. בימי שישי הם היו עושים ארוחה עם המשפחה.

בגיל שנתיים עברו בני המשפחה לעיירה קטנה קומוניסטית בשם ויקטוריה, ליד ברשוב, זו הייתה עיירה מעורבת ולא היה בית כנסת או שום מוסד דתי. בעיירה היה להם בית קרקע עם שני חדרי שינה, חדר אמבטיה ושירותים, חדר אוכל ומטבח קטן. העיירה הייתה עם נוף ציורי ליד ההרים, הם גרו במקום מאוד יפה. חוף ים לא היה להם, אבל הייתה להם דודה שנהגו לנסוע אליה בחופשים שגרה ליד הים השחור.

זיכרונות ילדות

סבתא גרה בעיר קטנה ברומניה, החברים שלה היו מהשכונה, הם היו משחקים מחבואים בכל העיר והיא אהבה לקרוא ספרים ולסרוג עד היום. בילדותה למדה בבית הספר היחיד בעיירה, כל ילדי העיירה למדו באותו בית ספר, הם למדו שפות אנגלית וצרפתית והיחסים היו טובים עם המורים, זו הייתה מנטליות קומוניסטית. בבית הספר הייתה נהוגה תלבושת אחידה – חצאית שחורה וחולצה לבנה, היו טיולים והצגות. לא היה חדר אוכל בבית הספר, המאכל אהוב עליה זה פנקייקים. היו טיולים ומסיבות בבית הספר.

זיכרונות נעורים

סבתא מספרת שהתרבות בעיירה הייתה מפותחת מאוד, נהגו לבלות במועדון צעירים, קולנוע תיאטרון, היו כל סגנונות המוזיקה שהיו באירופה באותן שנים, היה מקובל שנערים ונערות היו יוצאים יחד. המשפחות גם דאגו ליצור קשרים ולערוך היכרות בין בני הזוג. סבתא למדה בבוקרשט אופטיקה.

אהבה ומשפחה

סבתא מספרת: "את בעלי הכרתי דרך קבוצת חברים, הוא היה גר בברשוב ולי הייתה בת דודה שגרה בברשוב, הכרתי אותו שהלכתי לבת הדודה. יצאנו קרוב לשנתיים, המשפחות הכירו והתחתנו בשנת 1983, נולדו לנו שלוש 3 בנות". יוהנה היא אמה של רבקה, הנכדה המתעדת.

העלייה לארץ

בשנת 2002 הם עלו לארץ מסיבה ציונית. המשפחה של סבא שלי היו יהודים והם רצו לעלות למדינת היהודים שהייתה ישראל. הם עלו דרך הסוכנות היהודית במטוס והגיעו לנתניה, כי ההורים של סבא שלי כבר היו בארץ. שלחו אותם ללמוד עברית באולפן, הקשיים היו בייחוד שפה, הם מצאו עבודה מהר, סבתא כאופטיקאית וסבא כמכונאי.

הזוית האישית

רבקה הנכדה המתעדת: לפני הריאיון לא ידעתי כלום על עברה של סבתא ילדותה ונעוריה, העבודה גרמה לי להכיר את סבתא יותר טוב.