מאגר סיפורי מורשת

סבתא שרה מספרת לנכדתה חיה מושקא.

שמי שטרנא שרה טייכמן, נולדתי בארץ הקודש בירושלים בשנת תש"ג להורי אבא – ברוך פריז. הורי נתנו לי את השם שטרנא שרה על שם האימא של הרבי הקודם.

הורי ומשפחתי

היה לנו בבית חדר אחד גדול והמטבח היה קטן ומחוץ לבית. היה שירותים אחד לכל השכנים ביחד, גם מחוץ לבית.

אני השלישית משמאל עם הצמות

אני הבכורה ואחרי יש שתי בנות – פרידא וזלטי שתחיינה. אחר כך יש שני בנים – יוסף יצחק שיחי' ושניאור זלמן ז"ל. לאחר – מכן נולדו תאומים, לוי שיחי' ושייני ז"ל. בביתנו דיברו עברית.

את הקניות ערכנו בחנויות, ומים שאבנו מהבאר ונפט קנינו מאוטו גדול שהיה עובר בין הבתים ומוכר נפט. אימא הייתה עקרת בית, ואבא היה מלמד ב"חיידר", הוא לקח אותי לפעמים לשם. אבא אהב ללמוד תורה. היה חסיד ירא שמיים ולמדן, וחינך אותנו יפה. אימא הייתה אישה מאד חכמה וחסידית. היא הייתה מספרת לנו סיפורים והייתה תופרת לנו את הבגדים מאד במקצועיות. ועזרה לנו בשיעורי בית. הייתה לי ילדות יפה ומאושרת. אהבתי לשחק קלאס בחורף, ובקיץ חמש אבנים. אהבתי גם לשחק דמקה, שחמט וגם אהבתי לאסוף בולים, לאסוף זהבים (עטיפות של שוקולד), לחלל בחלילית.

אהבתי מאוד לשחק בחוץ עם חברותיי, וכשאבא שלי דפק בחלון, שזה היה סימן לבוא הביתה, מיד חזרתי. הייתי די ילדה טובה ושמעתי בקול אבא ואימא, ועזרתי בעבודות הבית. הלוואי שהיום הילדים ישמעו כך בקול הוריהם.

אהבתי מאוד, כשהיינו נוסעים לסבא וסבתא – רפאל נחמן כהן הידוע בשם פולע וסבתא רבקה, שגרו ברמת גן. והם שימחו אותנו מאד. אהבתי ללכת עם שתי צמות שסבתא קלעה לי – כמו כל הילדות  בירושלים.

בית ספר

למדתי בביה"ס "בית יעקב", והייתי תלמידה חרוצה. אהבתי ללמוד את הכול, חוץ מאנגלית, כי זה היה מאד קשה. היו לנו הרבה טיולים, למשל לנתניה. היו כמובן מסיבות כיתה. המורה שזכורה לי במיוחד, היא הרבנית אילה גליקסברג.

הקמת בית וחיי משפחה

הכרתי את סבא בלוד והתחתנו בשנת תשכ"ב. כשהייתי בגיל 19. החתונה התקיימה בתל אביב בבית הכנסת הגדול.

ביום נישואינו

כשהבת הבכורה נולדה הייתי בת 20 וסבא היה בן 25. אבא שלך היה ילד אהוב מאד. הוא נולד אחרי שתי בנות אז השמחה הייתה גדולה מאד. הוא היה ילד יפה מאד עם תלתלים בלונדינים. היה ילד חכם ואוהב ללמוד. ילד עדין וטוב. המורים אהבו אותו מאוד מאוד.

יש לי ארבע בנות ושני בנים ולא ספרתי כמה נכדים ושיהיו כולם בראים וחזקים. כל יום הילדים באים לבקר אותי, והנכדים מגיעים פעם בשבוע. אני אוהבת לשוחח עם הנכדים, ולרקוד איתם ולחוד להם חידות.

תפקידים ומקומות עבודה

מקום העבודה הראשון שלי היה בכפר סבא, שם עבדתי בתור מורה. אהבתי מאד להיות מורה. ומאד נהניתי.

כיום אני בפנסיה. אבל עד שיצאתי לפנסיה הייתי מורה. עסקתי גם בכתיבת ספרים. לו הייתי בוחרת במקצוע אחר הייתי בוחרת במורה לטיולי דרך.

מנהגים ומסורת

את כל החגים אני אוהבת. במיוחד אהבתי את חג הפורים וחג הפסח. פעם לא היו קונים תחפושות כי לא היה לאנשים כסף עבור זה. היו לוקחים כמה בגדים ישנים והיו עושים מזה תחפושת. וזכור לי שפעם אחת התחפשתי לקוזק.

פסח אצל סבתא

בבית הורי היו רוחצים את הביצים היטב היטב. אכלנו רק מה שבישלנו בבית, בלי שום דבר תעשייתי. המתח של אבי באפיית המצות היה עצום. בליל הסדר אכל בבת אחת את המרור, ופעם אחת כמעט נחנק (מסופר בהרחבה בספר "ברוך אומר ועושה").

כשחגגו ימי הולדת במשפחה חגגנו לפי ההוראות של הרבי. נהגנו לפי מנהגי חב"ד. סבא היה מספר לנו הרבה סיפורי חסידים. מגיל בת מצווה היה לי קשר מכתבים עם הרבי, וגם זכיתי להיות ביחידות אצל הרבי וקיבלתי דולרים מהרבי בחלוקת דולרים.

בזמן הזה

בבוקר אני מתעמלת ומעמידה כביסה, מתפללת ומכינה לסבא אוכל. מבשלת, לפעמים מאזינה לשיעור. אחרי ארוחת צהריים נחה, ואחר כך מוכנה לקבל אורחים. את הילדים או הנכדים. בערב יש לי חוג או הליכה עם סבא. אני אוהבת ריקודי עם, טיולים בארץ ובחו"ל. אני אוהבת לדבר עם הילדים, עם הנכדים ועם חברות. ואני הכי אוהבת להכין עוגות.

שבת אצל סבתא

בשבת כשיש אורחים הארוחה יותר ארוכה. עם ניגונים, דברי תורה, ושיחות וכשאנחנו לבד הארוחה קצרה יותר. אני כל שבת מכינה דגים, סלטים וכל מה שמכינים בכל בית – מרק, עוף, תוספת, קינוח.

הזוית האישית

הנכדה חיה מושקא: היה נחמד לשמוע על אבא ועל כל הדברים של סבתא, עכשיו אני מרגישה שאני מכירה אותה יותר.