מאגר סיפורי מורשת

סבתא יפה אלפסי מספרת לנכדתה הלל במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

שמי יפה אלפסי. שם משפחתי לפני החתונה היה אזולאי. נולדתי בעיר באר שבע, בתאריך: 8.1.1956.

הורי עלו ממרוקו לארץ בשנת 1954, כשהוריי עלו לארץ הם גרו באוהלים, אבל כשאני נולדתי גרנו בבית רגיל. בבית שלנו היו הרבה דברים מיוחדים, אבל דבר הכי מיוחד במשפחתי היה, שהיינו תמיד שמחים ואוהבים ותמיד ביחד. בבית שלנו אימא שלי בישלה הרבה מאכלים, אבל המאכל המיוחד שהיה בביתנו היה קוסקוס עם צ'יפס ורוטב. זה היה משהו מיוחד, אבל אני אכלתי מכל מה שאימא הכינה.

אני זוכרת סיפור אחד מיוחד, מילדותי, כשהייתי קטנה הלכתי לבריכה ומישהו התחיל לרדוף אחרי, כדי לשחק, אבל אני לא ידעתי שהוא רוצה לשחק איתי, וברחתי בריצה מהירה, נפלתי ונפתח לי הראש, זה היה מאוד מלחיץ. ועד היום יש לי סימן  מהמכה.

הקמת המשפחה

את סבא פגשתי לראשונה כאשר דודה שלי הגיעה יחד אתו, סבא שרת אז כחיל בצבא וככה הכרנו.

הבן שלי (אבא של הלל), חזר בתשובה כשהיה בן 20, הוא התחיל לשמוע קלטות ודיסקים של הרב אמנון יצחק ולאחר מכן התחיל לשמור שבת ולאט לאט הוא קיים עוד מצוות. לבסוף חזר לגמרי בתשובה.

סבתא יפה בצעירותה

הזוית האישית

הלל: שמחתי להכיר אותך יותר היה מעניין לשמוע עלייך דברים שלא ידעתי קודם.