מאגר סיפורי מורשת

שלום שמי זהבה ואני סבתא של ביילי קליין ואני רוצה לספר לכן שני סיפורים, שניהם קשורים לחוויות שלי ממלחמות ישראל, אז נתחיל:

נולדתי  בירושלים בשנת 1939, להורי ישראל וביילא וובר. (נכדתי החמודה ביילי קרויה על שמה). כיום שם משפחתי הוא פלדמן.

זיכרונות ממלחמת השחרור

כשהייתי ילדה פרצה מלחמת השחרור. אני ומשפחתי גרנו בירושלים בשכונה שהייתה קרובה מאוד לגבול עם שכננו הערבים! באותה תקופה שלטו בארץ האנגלים, אך הם רצו לעזוב את הארץ ולחלק אותה בין היהודים והערבים. הערבים התנגדו שגם ליהודים יהיה חלק בארץ, והם החלו להילחם ביהודים. לכן היינו צריכים לברוח לשכונות יותר מרוחקות מהגבול.

ברחנו לשכונת גאולה, שם גרנו במקלטים. זו הייתה הזדמנות לראות, איך ה' אוהב את הילדים שלו, כי הפגזים לא פגעו באף אחד, זה היה ממש נס. היה מאוד קשה לשבת במקלטים. כי לא היה אוכל ואפילו ביצים לא היו, כי הערבים סגרו את כל החנויות, כדי שליהודים לא יהיה מה לאכול.

יום אחד הודיעו פתאום, שכל מי שהוא בגיל 12 זכאי לקבל תבנית ביצים מהמדינה. אני הייתי בת 12, אבל הידיעה הזאת לא הגיעה אלינו, ולכן לא קיבלנו את הביצים. מאוד הצטערנו לאחר זמן, כשזה נודע לנו.

תקופת המלחמה הייתה קשה, אבל ה' עזר, וב"ה היהודים ניצחו.

זיכרונות מלחמת ששת הימים

כשפרצה מלחמת ששת הימים, אני וסבא היינו זוג צעיר, גרנו בירושלים כי הרבי אמר לסבא שהוא ילמד בישיבת 'תורת אמת' שנמצאת שם. סבא לא הכיר את ירושלים טוב כי עד לחתונה הוא התגורר בכפר חב"ד.

יום אחד הוא הסתובב ברחוב, פתאום  היו אזעקות. סבא לא ידע מה לעשות. הוא התקשר אלי ואמרתי לו להיכנס מהר למקלט. ואכן, זה מה שהוא עשה וכך הוא ניצל.

כאשר נודע ששיחררו את הכותל מערבי כולם שמחו. סבא בכה מרוב התרגשות וקדושה. מאז אני הולכת לכותל הרבה ואפילו משתדלת כל יום.

 נכדתי ביילי

הזוית האישית

ביילי: נהניתי מאוד לשוחח איתך לבד ולשמוע מעברך. סבתא, תודה רבה.

סבתא זהבה: נהניתי לספר לביילי ויותר מכך נהניתי לספר לה איך שה' אוהב את הילדים שלו.