מאגר סיפורי מורשת

אני אסתר הוכמן, סבתא של נויה, נולדתי בשנת 1947 בישראל בקיבוץ חולתה.

חוּלָתָה הוא קיבוץ באזור עמק החולה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. היישוב קרוי על שם אגם החולה. (ויקיפדיה)

כשהייתי ילדה בכיתה ג' היה לנו מורה ששמו היה מוסה גרשוני. מוסה מאוד אהב טיולים, והיה לו ידע רב על הטבע, על אגם החולה ועל הציפורים והחיות. אגם החולה היה אגם מים מתוקים בדרום עמק החולה, שהיווה חלק ממערכת נהר הירדן ויובש בשנות ה-50 של המאה ה-20. האגם השתרע על שטח של כ-14 קמ"ר, ומצפון לו השתרעו ביצות בשטח של כ-30 קמ"ר, ושטחים נוספים שהוצפו בעונת החורף והרחיבו את שטחי הביצות. (ויקיפדיה).

בוקר אחד יצאנו לטיול עם שחר, כאשר הציפורים רק מתעוררות. מוסה ביקש שנשב בשקט על האדמה, וביקש שלא נדבר ואף לא נזוז, רק נקשיב לציפורים איך שהן מתעוררות. ראינו ליד יסוד המעלה באר, ובה היה קינון של תנשמות. ירדנו לבאר, ומוסה הסביר לנו על התנשמת שהיא עוף דורס לילי. כך הוא לימד אותנו על הציפורים, על הקינון שלהן ועל מה שהן אוכלות.

היה לנו עוד מורה שקראו לו ירחמיאל אסא. בוקר אחד יצאנו עם ירחמיאל לשוט באגם החולה בסירה. שטנו כל הכיתה בסירה וחתרנו עם משוטים. פתאום גילינו על העלים של הנופר קן של טבלן. כל ילדי הכיתה עברו לצד אחד של הסירה, כדי לראות את הקן והסירה נטתה לצד אחד. ירחמיאל התחיל לצעוק שהוא לא יודע לשחות, וצעק עלינו שנשב אחרת הסירה תתהפך. אחרי שכולם נרגעו וישבו, שטנו בחזרה ברוגע למזח .

סבתא אסתר בילדותה ליד האגם

הזווית האישית

סבתא אסתר: היה לי מאוד כייף לבוא לבית הספר לכיתה של נויה, נכדתי השמינית, נהניתי לשבת עם נויה ולכתוב על עברי, כילדה שגדלה בחולתה על שפת אגם החולה.

נויה: לי היה מאוד כייף שסבתא אסתר הגיעה לכיתתי, למפגשים של הקשר הרב דורי. שמחתי שהיא סיפרה לי את הסיפורים המעניינים על ילדותה.