מאגר סיפורי מורשת

שמי סתיו אגאי, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ותיעדתי את סיפורה של סבתא שלי סימה, שהיא אימא של אימא שלי.

אמה של אמי, סבתא סימה, נולדה בשם שמחה מועזיז בתאריך 13 בפברואר 1954 בישראל וגרה במעברת "הדר רמתיים" עם משפחתה. לאחר תקופה קצרה במעברה הם עברו למושב "אשבול" בדרום הארץ.

מושב אשבול

"אֶשְׁבּוֹל הוא מושב הממוקם בצפון הנגב ליד הערים נתיבות ורהט והוא חלק ממועצה אזורית מרחבים. המושב הוקם בשנת 1955 סמוך לחווה חקלאית של חברת "אשבול", שהוקמה שנה קודם לכן, והוסיפה להתקיים עוד כמה שנים. המושב שימר את שם החברה בשמו. היישוב נקרא בתחילה "שובל ג'", ואוכלס על ידי עולים יוצאי כורדיסטן (מעיראק ופרס), ששהו זמן מה במעברת הדר רמתיים. כיום גרים במושב דתיים לאומיים וחילונים. הוא משתייך לתנועת המושבים". (ויקיפדיה)

הוריה של סבתי עלו לארץ ישראל מכורדיסטן בשנת 1950, ושמותיהם הם: רפאל ז"ל ורחל שתיבדל לחיים ארוכים. לסבתא יש חמישה אחים, מתוכם שתי אחיות הגדולות ממנה: אסתר ורותי, ועוד שלושה אחים הקטנים ממנה: שלי, שמשון ויואב.

סבתא סימה בצעירותה

במושב "אשבול" הייתה לסבתא ילדות קסומה, ילדות של טבע. היא צוחקת ונזכרת איך הייתה עוזרת לאמה לאחוז בכבשה בכדי שתוכל לחלוב אותה וגם כמה מהנה היה לעזור לאביה לאסוף את ביצי התרנגולות מהלול.

סבתא למדה בבית הספר החקלאי "מבועים". היא מספרת בחיוך גדול וגעגוע על החוויות, על כך שהיא ובני כיתתה היו עודרים את האדמה וקוטפים צנוניות שצמחו בגינת בית הספר, אותן אכלו עם ארוחת הבוקר. בנוסף לכך היו בבית הספר טווסים, עצי פרי וגינות נוספות בהן שיחקו.

חג הפסח במושב אשבול

סבתא מספרת על חג הפסח בילדותה, שבאותה תקופה לא היו במושב חנויות בגדים והם היו נוסעים פעם בשנה לעיר, בכדי לקנות בגדים חדשים לחג. ליל סדר הפסח היה שונה ממה שאנו מכירים היום, במשפחתה נהגו לשבת על שטיחים וכריות והאוכל הונח במרכז, על מפה גדולה.

גם קריאת הגדת הפסח הייתה מהנה במיוחד ובני המשפחה היו ממחישים את הסיפור באמצעות הצגה בנושא יציאת מצרים.

סבתא פוגשת את סבא יעקב

כשסבתא הייתה בת 16 היא פגשה לראשונה את סבא יעקב. הם הכירו במהלך נסיעה באוטובוס, כשסבא החליט לשמור כיסא בשביל הנערה היפה שבה התאהב מהמבט הראשון. אחרי ארבע שנים של זוגיות הם התחתנו ולהם נולדו חמישה ילדים: יניב, דורון, נועם, רן ולילך – אימא שלי.

לסבתא שישה נכדים, ארבעה מהם הם ילדיו של הדוד שלי נועם והשניים הנוספים הם: אני ואחי הקטן בן.

סבתא שלי טיפלה בי ודאגה לי מאז שנולדתי והיא כל כך מסורה ומיוחדת ואני אוהבת אותה מאוד.

הזוית האישית

סתיו: שמחתי מאוד לראיין את סבתא שלי ולהתרגש ביחד איתה בזמן שסיפרה לי על ילדותה המיוחדת וזיכרונותיה מהעבר על החיים במושב אשבול.