מאגר סיפורי מורשת

שמי טליה אילו, אני משתתפת השנה בתוכנית הקשר הרב דורי ובחרתי להזמין את סבתא שלי, חנה אמזלג להשתתף איתי בתכנית. סבתא סיפרה לי על ימי ילדותה בירושלים.

סבתא חנה מספרת לטליה

שמי הוא חנה אמזלג, שם הנעורים שלי הוא חנה ארוך. נולדתי בתאריך 23/12/1965 , בירושלים, בשכונת רוממה. כשהייתי בת שנה וחצי עברתי עם משפחתי לגור ברחוב ברזיל, בשכונת קריית יובל. לימים, הוחלף את השם לרחוב אולסבנגר – עד היום אני אני גרה ברחוב הזה.

הורי ליזה ולאון ארוך נולדו במצרים להורים שהגיעו למצרים מיוון. הם עלו לארץ וגרו במעברה בפרדס חנה, אחר כך הם עברו לירושלים וגרו בשכונת מוסררה, שכונה שגבלה בירדן, מולנו ממש היו הירדנים. אבא שלי היה שוטר – הוא שירת במשטרת ישראל 30 שנה. אימא שלי הייתה עקרת בית, שטיפחה את הבית ואת ארבעה ילדיהם, אני הייתי הצעירה ביותר.

גדלתי ברחוב ברזיל, למדתי בבית הספר ארגנטינה עד כיתה ח'. המקצועות שלמדתי בבית ספר הם: תושב"ע, חיבור, חשבון, עברית, אנגלית, הנדסה, כלכלת בית, חקלאות, שעת חברה, דיקדוק, לשון וספורט. מדי פעם היו לנו בימי שישי מפגשי חברה, היו לנו מסיבות יומולדת ושיחקנו אמת או חובה. השתתפתי במקלה של בית הספר וגם בתחרויות. המקצועות שאהבתי הם: תנ"ך וחשבון. המקצועות שלא אהבתי הם: אנגלית וספורט. בתיכון חוות הנוער ציוני למדתי במסלול עיוני ומקצועי במגמת אופנה שנתיים, הייתי תלמידה מצטיינת של השכבה – סיימתי את התיכון והתכוננתי להתגייס לצבא.

שרתי בפיקוד מרכז, בנווה יעקוב, בגדוד הקשר, הייתי פקידת תשלומים. שם הכרתי את בעלי לעתיד. כשסיימתי את השירות הצבאי ישר התחתנתי. הקשר הזוגי שלי נרקם במהלך שירות צבאי, הכרתי את משה, בעלי בגדוד הקשר, כאשר הגעתי לשם לאחר קורס פקידת תשלומים הוא היה נגד משמעת.

במהלך השנים נולדו לנו שלוש בנות: שרית, ליזה ואלינור. יש לי שבעה נכדים: הודיה, טליה, מוריה, יאיר, אוריה, תהילה ויונתן.

משחקי הילדות שלי היו בעיקר משחקי רחוב עם חברי השכונה כמו קפיצה על חבל, משחק בגומי נמתח, מחניים, שבע אבנים, מחבואים וחמש אבנים. היה לי תחביב לאסוף מחקים ומחדדים בכל מיני צורות וסוגים והיה לי גם אוסף של מפיות מנייר. בבית שלי, שמעו לרוב מוזיקה יוונית.

בשנת 1989, הייתי כבר אימא לשתי בנות ושילבתי את האמהות עם עבודה כמדריכה בתוכנית אתגר, זו תוכנית שמלווה אמהות וילדים בפעילות למידה עצמאית ומפגשים משותפים. הייתי עובדת ברוטציה של סייעות בגני ילדים בעיריית ירושלים. היום אני עובדת כבר שבע שנים במעון אלי"ע. זהו מעון לילדים לקויי ראיה ואף עיוורים – מעון שיקומי ואני המבשלת במעון, אני מלאת סיפוק!!!

את תקופת הקורונה חוויתי בדאגה מהלא נודע … בזמן שנשארתי בבית מציתי כל רגע בעשייה בקריאה במנוחה.

הזוית האישית

סבתא חנה: נהננו מאוד בתוכנית. המסר שלי הוא – למידה והשכלה הם ערך חשוב לבנית עתיד ועל כל דבר שיש לנו אנחנו צריכים להוקיר ולהעריך.