מאגר סיפורי מורשת

אני משה אדלר, נולדתי בהנגריה בשנת 1948. באפריל 1967 התגייסתי לחיל האוויר. שירתי כטכנאי מטוסים.

כעבור זמן קצר ביוני פרצה מלחמת ששת הימים. אני זוכר שפיזרנו כהיערכות למלחמה את מטוסינו בחולות של תל ברוך (קרוב לים) ולפתע פרצה המלחמה. זה היה ביום שני בשעה שמונה בבוקר, כאשר הצבא הירדני הפגיז את הבסיס שלי.

אני חושב שההפגזה נמשכה כשעה, כל הפגזים נפלו לים. ההפגזה הייתה חזקה, אבל כל מה שנשאר לי לעשות זה להסתכל לים. ההפגזה ארכה כחצי שעה וכל שאר המלחמה הייתה שקטה מבחינתנו. לאחר שישה ימים המלחמה נגמרה. כשחזרתי לביתי, אמי לאה סיפרה לי שהאווירה באזור קריית מלאכי הייתה קשה מאוד והיא סירבה להתלהב מהניצחון ואמרה שהניצחון יעלה לנו ביוקר.

מחשבתה של אמי נבעה מניסיונה ממלחמת העולם השנייה והשואה. אני חשבתי שאנחנו גיבורים ואי אפשר לנצח אותנו. אחרי שש שנים, כשפרצה מלחמת יום הכיפורים והתפרסמו התמונות של השבויים הישראלים, היא אמרה לי: "אתה רואה? אנחנו לא כאלה גיבורים, אנחנו כמו כולם".

הזוית האישית

סבא משה: לדעתי התכנית הייתה חשובה כדי להכיר לדור הקודם איך זה שהם כאן היום ואיך הגנו על המדינה.

מאיה הנכדה המתעדת: היה לי כיף לשמוע את סיפורו של סבא על המלחמה ולגלות דברים חדשים עליו.

מאיה וסבא במשק