מאגר סיפורי מורשת

שלום, קוראים לי זינה פייקין. אני בת 72. נולדתי בתאריך 14.5.1950 באוקראינה בעיר בשם "קרואוי רוג". שם גדלתי ולמדתי בבית ספר מספר 8. בבית הספר שיחקנו עם חברים בפינג פונג וכדורסל.

את בן זוגי הכרתי עוד ברוסיה, אחי הגדול הכיר בינינו. יש לי שני ילדים, בני קוסטיה ובתי אלכסנדה.

למדתי באוניברסיטה באוקראינה וכשסיימתי את הלימודים שם, טסנו ליקאוטיה שנמצאת בצפון. שם היינו במשך עשרים שנה. הטמפרטורה שם הייתה בין מינוס 30 למינוס 60 מעלות וראינו שם את האורות של הזוהר הצפוני. היה מאוד יפה. במשך כחצי שנה יש שם רק שמש ואחרי זה במשך חצי שנה יש שם רק חושך.

"זוהר הקוטב (בלטינית: Aurora, "'אורורה") הוא תופעת טבע המאופיינת בהופעה של אור בצבעים שונים בשמי הלילה. התופעה מתרחשת בקרבת הקוטב הצפוני, שם היא נקראת זוהר צפוני, אורורה בוראליס או בשמה הנפוץ ביותר אורות הצפון, ובקוטב הדרומי, שם היא נקראת זוהר דרומי, או אורורה אוסטרליס. התופעה מתרחשת כאשר נוצר בחגורות ואן אלן "עומס יתר" של חלקיקים שזורמים מטה בשדה המגנטי של כדור הארץ ומתנגשים במולקולות שבאוויר, בעיקר בחנקן ובחמצן שבאטמוספירה – באזור היונוספירה, וגורמים להם לשחרר אנרגיה בצורה של פליטת אור. " (ויקיפדיה)

עבדנו שם במערה שכרתה זהב. יש שם הרבה מחצבים, יחסית בגלל שהיה שם מאוד קר, תפרתי הרבה פריטי לבוש.

עלינו לארץ בתאריך 18.12.1997 ואנחנו גרים בנתניה. כיום התחביב שלי הוא יוגה. אנחנו כבר בפנסיה, אבל אנחנו מזמינים אלינו את המשפחה הגדולה שלנו.

החפץ החשוב שאנחנו מעבירים מדור לדור הוא התמונות שלנו.

הזוית האישית

ניקיטה: אני רוצה לאחל לסבתא בריאות, אושר ושמחה, ולהודות לה שהשתתפה איתי בתכנית הקשר הרב דורי.