מאגר סיפורי מורשת

שמי אלה בלומברג, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי לתעד במאגר המורשת של התכנית את סיפורה של סבתא שלי, שרה בלומברג.

סבתא שרה מספרת

שמי שרה בלומברג מבית רייפר. נולדתי בשנת 1950 בתל אביב המושלגת. כן..כן…ירד שלג בתל אביב….

שרה כפעוטה

נולדתי להוריי לאה ואלחנן רייפר ילידי פולין ששרדו את השואה ועברו את כל נוראות מלחמת העולם השנייה בגיל צעיר. אמי לאה הייתה בת 18 כשכבשו הגרמנים את פולין.

אבי אלחנן היה בן 21 ששירת כסגן בצבא הפולני שנכבש מהר מאוד על ידי הגרמנים. החיילים ששרדו עברו להילחם יחד עם הצבע האדום (רוסיה) נגד הגרמנים.

אבי בעת שירותו הצבאי

אמי, לאחר שנפרדה ממשפחתה, הצליחה לחצות את הגבול לרוסיה ולאתר את אבי שהיה אז חבר שלה בפולין ושם נישאו בשנת 1940.

בשנות המלחמה אמי שרדה בעבודה קשה ומפרכת ברוסיה ואבי נלחם בקרבות נגד הצבא הגרמני.

בסיום מלחמת העולם השנייה שיחרר אבי יחד עם הצבא האדום את הניצולים במחנות הריכוז והעבודה.

בסיום המלחמה חזרו הורי לעיירת ילדותם בפולין "כשאנוב" וגילו שמכל משפחתם הגדולה נשארו לבד בעולם. ואז יחד עם עוד שורדי השואה שפגשו הגיעו לגרמניה ושם נולדה בתם הבכורה דינה, שהיא אחותי. בשנת 1948 כשדינה בת שנה וחצי, עלו לארץ באונייה "מולדת" שהפליגה ממרסי שבצרפת.

הורי, שהגיעו בחוסר כל, עבדו והצליחו להקים בית לתפארת, גדלו את בנותיהם ללא סיפורי השואה.

בחורף 1950 בשלג הגדול שהיה בתל אביב, כאמור, אני נולדתי. למרות המחסור הגדול במשפחה מורחבת – סבא, סבתא, דודים ודודות – לא הרגשנו שונים וגם דוד רחוק או שכן או אפילו חבר במשפחה הפכו לדודים שלנו.

שנות ה – 60

את סיפורי השואה התחלנו לשמוע בגיל מבוגר יותר ואני כצעירה במשפחה – ניסו לגונן עלי הרבה יותר. כמו בני הדור השני של שורדי השואה לא שאלנו יותר מדי שאלות ואולי… גם לא כל כך רצינו.

השאלות התחילו להישאל בגיל מבוגר יותר ולא תמיד באופן ישיר. לעיתים ההורים בעצמם התחילו לספר חלקים ממה שעבר עליהם ולמרות שתמיד הבנו שמשפחתנו שרדה את השואה, רק בגיל המבוגר יותר באמת רצינו לשמוע.

וכך לקחו על עצמם ההורים לגדל את בנותיהם בארץ חופשית כמו שהם ממש חלמו, חופשיים ומאושרים וכמו שאמי נהגה להוסיף "ושבעים".

שרה ושלום בלומברג

כשהייתי כבר אימא לשלושת בני – נטע, בני ושרון, הם נסעו למסע שורשים בפולין בכיתה י"א. אז אמי נפתחה הרבה יותר וסיפרה על משפחתה שלא שרדה והיא לוותה אותו במילים אלו: "סע לשלום נכדי! אתה הנקמה שלי בגרמנים ובפולנים! אתה נכדי חוזר לשם עם דגל ישראל!".

הוריי נפטרו בשיבה טובה והשאירו אחריהם שתי בנות, חמישה נכדים ועד היום – 14 נינים.

זוהי תקומה!!!

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר הנדיב בהרצליה, התשפ"ב 2022, בהנחיית המורה המובילה גילה מזרחי.