מאגר סיפורי מורשת

שמי יוסי מאיר, נולדתי בבגדד שבעיראק ב- 6.6.1944

למדתי בחדר ובהמשך למדתי בכיתה א' בבית ספר יהודי שנקרא אליאנס (רשת עולמית של בתי ספר יהודיים).

בשנת 1951 עליתי לארץ ביחד עם הוריי ושלושת האחים שלי. העלייה הייתה במטוס ישירות לישראל.

כשהגענו לארץ, הביאו אותנו למקום ששימש מרכז קליטה ונקרא: "שער העלייה" משם, שלחו את כל העולים החדשים למעברות. במהלך המעבר הזה, עברנו בחמש מעברות שונות. האחרונה בהם הייתה "קריית נחום". במעברה הזו נכנסתי לבית ספר ועליתי לכיתה ב', למדתי שם עד כיתה ז'.

בסוף כיתה ז' עברנו לחיפה ושם היו לנו הרבה קשיי קליטה, אך התגברנו עליהם. בחיפה למדתי בתיכון בבית ספר מקצועי וסיימתי במגמת אלקטרוניקה. לאחר סיום הלימודים התגייסתי לצבא, והתנדבתי לקורס טייס. הייתי בו במשך חצי שנה ומסיבות שונות לא סיימתי את הקורס.

מקורס הטייס העבירו אותי לחיל מודיעין לבסיס שבהמשך הפך ליחידה 8200.

סיימתי שירות של שנתיים וחצי והתחלתי ללמוד ברשות להכשרה ימית בעכו, סיימתי כקצין רדיו ושירתי בים עד שנת 1970.

 חיי המקצועיים:

משנת 1970 עד 2002 עבדתי כמורה בבית הספר אורט ימי באשדוד. במהלך השנים האלה סיימתי גם תואר בפסיכולוגיה ומילאתי תפקידים שונים עד שהתמניתי למנהל המכללה וסגן מנהל בית הספר.

המדרחוב בנחלת בנימין

האומנות מאז ועד היום:

מאז היותי ילד אהבתי לצייר ובשלב מסוים, חבר מהעבודה הראה לי עבודות אומנות שלו בציור,  ממנו שאבתי השראה והתחלתי לצייר באופן עצמאי. ככל שהעמקתי בנושא החלטתי ללמוד גם במסגרות של קורסים באומנות וגם אצל אומנים ידועים: סולי לוי (אמן אשדודי ידוע), פסל בשם הרמן, האומנית שוש חייט ועוד…

בשנת 2017 החלטתי להצטרף לאגודת אומני אשדוד. במהלך השנים הצגתי בתערוכה אישית ובמספר רב של תערוכות משותפות ובמסגרת פעילות של אגודת האומנים.

שפך נחל לכיש

במקביל, אני ממשיך לעבוד כמרצה לתקשורת ימית וכבוחן של ימאים מטעם משרד התקשורת.

הזוית האישית

יוסי: כאיש חינוך מזה עשרות שנים, היה לי חשוב, במפגש זה, שהדור הצעיר יגלה התעניינות ויוזמה בפרוייקט זה, ולשמחתי ליאור ומאיה סיפקו מנה גדושה של מוטיבציה ושיתוף פעולה. כמו-כן חשוב לי לציין את האירוח והניהול, המושקע והמוצלח, של הפרוייקט בניצוחה של רויטל מויאל. כל הכבוד.