מאגר סיפורי מורשת

שמותנו הם אלכסנדר שצמן ועמית ביטון והשנה אנו משתתפים בתוכנית הקשר הרב דורי. יכולנו לבחור עם מי להשתתף בתוכנית ואנו בחרנו את אבא של אלכסנדר, ויטלי שצמן, שנולד באוקראינה בעיר אודסה בשנת 1955.

האזור שויטלי גר בו בילדותו היה העיר אודסה. אוכלוסיית היהודים בעיר הייתה די גדולה, כ-40% מהילדים בכיתה של ויטלי היו יהודים וויטלי היה חלק מהם.

הסיפור מתחיל בזה בלידתו של ויטלי בשנת 1955, כשויטלי היה באזור גיל 11-12. חברים שלו היו רבים איתו מדי פעם וזה היה מגיע למצב של מכות. בנוסף לכך, חבר של ויטלי היה בא אליו בהפסקות בבית הספר ומביא לו "כאפות" מכיוון שויטלי היה יחסית נמוך בין כל שאר התלמידים בכיתה. יום אחד ויטלי התעצבן על הכאפות שחבר שלו היה מביא לו, אז הוא הביא לו בוקס והחבר שלו התחיל לדמם מהשפתיים. מאז חבר של ויטלי הפסיק להביא לויטלי כאפות.

כשויטלי היה באזור הגיל 14, הוא וחבריו היו משחקים כדורגל ליד בית של אישה זקנה ופעם אחת כשהם שיחקו, הכדור התעופף לחצר שלה. כשהם באו לקחת את הכדור, והזקנה אמרה להם שהיא הולכת לגזור את הכדור ואז ויטלי וחברים שלו התחילו לריב איתה. לאחר מכן היא הזמינה משטרה ואז הם גם נסו להסביר לשוטרים שהם רק רוצים את הכדור ואז הם שוחררו. אותה זקנה תמיד הייתה תמיד מתעצבנת על ויטלי וחברים שלו ותמיד הייתה מלשינה להוריהם על דברים קטנים.

כשויטלי היה בן 35, הוא היה אמור לטוס לאמריקה אבל בשנייה האחרונה ביטלו לו לכן ויטלי החליט לעלות לארץ ישראל. בהתחלה ויטלי מאוד התקשה למצוא עבודה, ולכן ויטלי היה אוסף בקבוקים ומוכר, אבל עם הזמן לאחר כמה שנים מצא עבודה בהייטק. כיום ויטלי עובד בהייטק ואבא לשני ילדים, אחד מהם הוא אלכסנדר ואחותו הגדולה.

הזוית האישית

עמית: אני מאוד נהניתי מלראיין את ויטלי. סיפורו עניין אותי מאוד, לדעת על עברו בבית הספר ומדוע עלה לארץ. כאשר ראיינתי את ויטלי אני למדתי משהו מסיפוריו – שלפעמים חברים יכולים להיות חברים מזויפים שקרנים ולא נחמדים.

אלכסנדר: מאוד נהניתי לראיין את אבי וגם למדתי שגם אם לא הכל מצליח בהתחלה – אפשר לתקן את זה.