מאגר סיפורי מורשת

שמי וולדיסלו כץ, נולדתי בשנת 1940 ברוסיה. זמן קצר לפני שנולדתי הגרמנים נכנסו לפולין והרוסים נכנסו למדינות הבלטיות. להורים שלי קראו חנה ויוסף. יוסף נולד בשנת 1897 וחנה ב-1905. היו לי שני אחים. אבא שלי היה מאסטר בהשגת נפט בקווקז. זכור לי כשהייתי קטן, המטוסים הגרמנים הפציצו את העיר סראטוב.

עליתי לישראל בשנת 2008 ואני גר כאן כבר 18 שנה. בגיל 8 למדתי בבית ספר ובגיל 18 (1958) שירתי בצבא של ה CCCР והייתי צנחן. עכשיו אני כותב רשומות בעיתון בשם "סוד".

בצעירותי

פגשתי את אשתי בשנת 1965 ויש לי שני בנים וארבעה נכדים. אני ואישתי גרים בנתניה. בזמן הפנוי שלי אני אוהב לבשל דברים טעימים כמו מרקים. בתקופת הקורונה ישבתי מול המחשב ועבדתי. הילד הבכור שלי גם גר בנתניה, הוא ושני הילדים שלו באים לבקר כל יום שבת. הילד הצעיר גר באמריקה עם אישתו ושני ילדיו.

משפחתי מצד אבא לא עלו ביחד. קודם עלו אבי ואחיו ואחר כך סבא וסבתא שלי. הם עלו מסראטוב ומצבם הכלכלי היה נמוך. האנטישמיות המתמשכת קישרה אותו יותר לארץ. סבתא (מצד אבא) שלי, גלינה, נולדה בשנת 1944 ברוסיה, בגבול עם יפן. כשהייתה צעירה עברה לצפון רוסיה, לאחר מכן עברה לגור בסראטוב, שם למדה באוניברסיטה הוראה. היא ניהלה במשך 30 שנה היכל תרבות. סבא וסבתא שלי נפגשו באספה, אין לי מידע מעבר לכך.

הזוית האישית

סבא וולדיסלו: מסר לדור הצעיר – תאהבו את הקרובים לכם. את ההורים שלכם ואת החברים שלכם. הכי חשוב – תאהבו את המדינה שלכם – ישראל.