מאגר סיפורי מורשת

שמי אלה אביב, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי במסגרת המעורבות החברתית לתעד את סיפורו של סבא שלי חיים גל. תעדתי את מסע השורשים שעשינו יחד עם סבא לכבוד יום הולדו ה – 70.

סבא חיים מספר

"נולדתי בשנת 1948 בעיר צ'יצין, הנמצאת בגבול פולין גרמניה. בן שני להורי שרה ליבנזון ורפאל גלר ז"ל ואח לאחותי אסתר ז"ל.

אמי, שרה נולדה בליטא, בעיר שאולאי (שאבְ לי), בת לחיים יצחק ואיטה ליבנזון. קהילת יהודי שאבלי, קהילה גדולה, רבים מיהודי שאבלי היו ציונים.

שרה הייתה חברה בתנועת הנוער "גורדוניה" ותכננה לעלות לארץ ישראל. מלחמת העולם השנייה פרצה, ליטא סופחה לברית המועצות, נפסקו פעילות תנועות הנוער ונסגרו מוסדות החינוך היהודי. בשנת 1941 בטרם פלשו הגרמנים לליטא, ברחה שרה לרוסיה. שם עברה את המלחמה, היא פגשה את מי שהיה אבי, רפאל גלר. וביחד נדדו ברחבי רוסיה, פולין במטרה לעלות לארץ ישראל. בתקופה זו נולדה אחותי אסתר ושלוש שנים אחרי אני נולדתי.

הוריה של אמי וחלק מ -12 האחים והאחיות שנשארו בליטא נשלחו למחנות ריכוז ונרצחו ע"י הנאצים. סבא שלי חיים יצחק ואחד האחים, נחום (נוחק'ה), נשלחו למחנה הריכוז, שטוטהוף בפולין, לעבודות כפייה. דודי, נוחק'ה שרד את המחנות בזכות סבי. העבודה במחנה הייתה למי שהיה נעלים תקינות, מי שנעליו היו קרועות או לא תקינות נשלח לתא הגזים שבמחנה. לדודי נקרעו הנעלים, סבי נתן לו את נעליו וכך הציל את חייו. בהמשך נשלח הדוד למחנה דאכו בגרמניה עד סיום המלחמה.

עם סיום המלחמה עלה דודי לארץ והתאחד עם אחיו, דוד שהיה בצבא הרוסי וכך שרד את המלחמה, ואמי שרה. מאוחר יותר הגיעו שתי האחיות, משקה הבכורה ורבקה הצעירה, שהיו במחנה עבודה בסיביר. סבא וסבתא שלי נספו בשואה וכן 7 מתוך 12 האחים והאחיות.

אמי קראה לי חיים על שם אביה.

בשנת 1950, בגיל שנה, עליתי עם הורי לארץ. שהגענו לארץ היינו במחנה עולים "מחנה ישראל", משם העבירו אותנו למושב "בית יהושע". שבעמק חפר. שהייתי בן ארבע התגרשו הורי ואני עברתי עם אמי ואחותי להתגורר בבית דוד אמי, קופל ליבנזון במושבה מגדיאל. אהבתי את המושבה וגם לאחר שעזבנו את בית הדוד, הייתי ממשיך להגיע לשם בחופשות. אבי הביולוגי לא נכח בחיי, אמי, התקשתה לגדל לבדה שני ילדים קטנים ונשלחנו לפנימיית "אונים בכפר סבא".

שהייתי בן שש, אמי מצאה עבודה בפנימיית "נווה שלום, בבני ברק והעבירה את אחותי ואותי לפנימיות בבני ברק על מנת שתוכל להיות קרובה אלינו. אסתר נשלחה לפנימיית בנות "בית יעקב" ואני לפנימיית בנים "בית אבות"."

סבא ממשיך ומספר:

"אמי התחתנה בשנית עם יואל, אבי המאמץ.

יואל שטיין נולד בשנת 1914 בבוריסלב, אוקראינה. שפרצה מלחמת העולם השנייה נלקח לצבא האדום. בתום המלחמה חזר לעיר הולדתו לגלות כי משפחתו וקרובי משפחתו נשלחו למחנות ההשמדה ולא נותר אף בחיים. הוא החליט לעלות לארץ ישראל, אך הרוסים באותה תקופה לא אישרו לצאת מרוסיה.

בשנת 1957 הצליח להגיע לארץ ישראל. האחים של אמי היו קבלנים ויואל התקבל לעבודה כפועל בניין. האחים הכירו לאמי את יואל ואמי הכירה אותו לי ולאחותי, אסתר. רק לאחר שהייתה בטוחה כי יאמץ אותי ואת אחותי כילדיו, הם התחתנו וקנו צריף ברמת גן.

בכיתה ח', אמי הוציאה את אחותי ואותי מהפנימייה וחזרנו לגור בבית. לימים נולדה מרים, אחותי הצעירה.

סיימתי בית ספר יסודי בבית הספר ה'רואה' שברמת גן. כנער עזרתי בכלכלת המשפחה והייתי עובד במהלך החופשים בגננות.

מאוד אהבתי ספורט, הייתי לוקח את הכסף לנסיעה באוטובוס, קונה עיתון ספורט והולך ברגל, לימים עסקתי בספורט כתחביב וכן הייתי פעיל בקבוצת הפועל כפר סבא בכדורגל כמנהל קבוצת ילדים. בסיום בית הספר היסודי התקבלתי לתיכון אורט 'סינגלובסקי'.

עם סיום לימודי התגייסתי לצבא ונשלחתי לחיל האוויר, שם סיימתי קורס מכונאות מטוסים. במלחמת ששת הימים הייתי חייל בסדיר ושירתי בטייסת מירז'ים כטכנאי מוטס. צבא חוויתי הרבה חוויות טובות ופחות טובות, אך הרגשתי הרבה סיפוק ותרומה בתפקידי.

בזמן הצבא פגשתי את העלמה רינה לבית זילברמן. שלושה חודשים לפני השחרור התחתנו ונולדה בתנו, רויטל. קנינו דירה בבת-ים, במרחק הליכה מהים ומאוד אהבנו לבלות בים. עם השחרור מצאתי עבודה בחברת 'אל – על' כמכונאי מטוסים. במהלך עבודתי הצטרפתי לחוג הצועדים של 'אל – על', צעדנו בארץ וגם נשלחנו לצעדות בחו"ל. הצעדה הראשונה שלי הייתה בשוויץ, היינו אמורים לצעוד ארבעה ימים, עקב מזג האוויר הסוער צעדנו יום אחד ואחריו חזרנו לארץ… מלאים בוץ וחוויות.

כן, הייתי חבר ועד עובדי התחזוקה באל – על. העבודה באל – על הייתה במשמרות ובחרתי לשנות כיוון וללכת ללמוד הוראת נהיגה, לאחר שעברתי את הלימודים בהצלחה, עבדתי תקופה מסוימת במקביל באל על וכמורה לנהיגה ולבסוף עזבתי את אל על ובחרתי להתמקד בהוראת הנהיגה. אני רואה בעבודה כמורה לנהיגה מעבר לפרנסה גם שליחות: להורות לילדים צעירים נהיגה בטוחה, כן לימדתי תיאוריה במסגרת המועצה לבטיחות בדרכים בבתי הספר התיכוניים באזור השרון.

בשנת 1973 נולד בני, תומר, הימים ימי מלחמת יום הכיפור, אני הייתי במילואים ורינה, אשתי נשארה עם ילדה בת שלוש ותינוק לבד בבית. בשנת 1977 החלטנו לעבור דירה ומצאנו את העיר כפר סבא כעיר המתאימה לנו מבחינת איכות החיים והפרנסה. בשנת 1982, נולד בני הצעיר אוהד. לאור הרחבת המשפחה, הצטרפנו לקבוצה שהחליטה להקים את היישוב כוכב יאיר והיינו ממקימיי היישוב, שם אנו מתגוררים עד היום.

היום אני ממשיך ללמד נהיגה ונהנה ללמוד מהדור הצעיר ובזמני הפנוי סבא גאה לשישה נכדים".

הנכדה אלה מספרת על יום הולדת לסבא חיים – טיול שורשים בבני – ברק

ביום הולדת 70 של סבא התכנסו כל בני הדודים לסיור מרגש וייחודי במחוזות הילדות של סבא בבני ברק. את הסיור בהדרכתו של הסופר והעיתונאי שאול מייזליש, התחלנו בכיכר "ברטנורא", בקרבת הפנימייה שסבא גדל. ביקרנו בבית הספר היסודי של סבא "תלמוד תורה" שצמוד לישיבת פּוֹנִ יבֶ ז לשם היו ילדי הפנימייה מתפללים וחוגגים את חגי ישראל.

שסבא היה בכיתה ז', נבחר להשתתף במבחן ארצי לידיעת דפי גמרא בעל פה, כתלמיד חכם הגיע סבא לשלב חצי הגמר. כאות הוקרה על הישגיו, הוזמן לביתו של הרב יוסף שלמה כהנמן ז"ל, ראש ישיבת פוניבז' בליטא לפני השואה. מייסד הישיבה בארץ, ראשה הראשון וחבר מועצת גדולי התורה וקיבל ספר עם הוקרה בכתב ידו של הרב.

משם המשכנו לפנימיית הבנות, בה הייתה אחותו של סבא, אסתר ז"ל. סבא סיפר כי היה לו קשה בפנימייה והיה בא לאחותו ליד הגדר, כי נאסר עליו להיכנס לפנימיית הבנות. שסבא חגג בר מצווה, קיבל מתנה מהדודים, טרנזיסטור, היה צריך להסביר לצעירים שבחבורה מה זה… בפנימייה היה אסור להפעיל את הטרנזיסטור, סבא בסתר עם אוזניות היה מקשיב למשחקי כדורגל שכל כך אהב.

בסוף הסיור הלכנו לאכול במסעדה מקומית את המאכלים מבית סבתא רבה: צ'ולנט, געפילטע פיש, קייגל ועוד כל מיני מאכלים ושמות שלא עשו לי תיאבון… בני דודים העלו זיכרונות ילדות ולא הצליחו להחליט אצל איזה דודה היה הכי טעים… הסיור בשבילי היה מעניין, הכרתי בני משפחה מהמשפחה המורחבת של סבא, החיים בבני ברק מאוד שונים מהעולם שבו אני חיה ולמדתי הרבה על החיים שם ועל סבא שלי.

 סבא חיים בילדות והיום

הזוית האישית

סבא חיים: אלה נכדתי היא ילדה מיוחדת, דעתנית, אנחנו נהנים לשוחח בנושא אקטואליה והיסטוריה. היא ילדה מאוד סקרנית ומגלה עניין בהרבה תחומים. כמי שחובב ומכיר הרבה ענפי ספורט, אלה הכירה לי את ענף הספורט של הסוסים. מאחל לה הצלחה רבה בכל.