מאגר סיפורי מורשת

סיפורה של סבתא לאה חלק

בית ההורים

סבתא שלי נולדה בישראל, השפה שהם דיברו הייתה עברית, אימא של סבתא שלי ביקשה מאח שלה ללכת לרשום אותה במשרד הפנים מכיוון שסבתא שלי נולדה בלידה טבעית, לא בבית חולים אלא בבית, אח שלה הלך במקום האימא שלה למשרד הפנים והחליט לקרוא לה על שם סבתא שלה.

שם ההורים של סבתא שלי היו מרים ורחמים.

בבית הם היו 11 אחים 13 בנים ו-3 בנות, האח הבכור קוראים לו ברוך ובגיל שנה וחצי הייתה לו דלקת עיניים ואימא של סבתא שלילקחה אותו לרופא גרמני, הוא שם לו חומצה בעיניים ועיוור אותו.

לסבתא שלי היו אח ואחות שמתו מרעב בלוב בזמן שהנאצים לקחו את אבא של סבתא שלי למחנה עבודה בזמן השואה.

המשפחה של סבתא שלי הייתה אמורה לעלות בשנת 1949 אבל בגלל שאחיה הבכור היה עיוור סירבו לאשר להם לעלות לארץ בגלל המוגבלות של אחיה אז אימא של סבתא שלי נשארה בלוב ושאר האחים עלו לארץ.

היו להם בבית שני חדרים, אך בגלל שאח שלה העיוור למד בירושלים אחד מהאחים הגדולים שלה הכין לו חדר רק בשבילו ואחותה התחתנה ועברה לגור בבית אחר כך שהיה יותר מקום. הם בישלו במטבח שהיה בבית, במקלחת שהייתה בבית וכיבסו בגדים במכבסה השכונתית.

אימא של סבתא שלי הייתה עקרת בית ואבא שלה עבד בחברה שמייצרת צינורות למוביל הארצי שתפקידו היה להוביל מים מהכנרת עד הדרום. אימא של סבתא שלי הייתה מסתובבת עם מטפחת על הראש היא הייתה נמוכה, שמנמנה עם שיער חום מתולתל עם קצת נמשים והייתה חמה אוהבת. אבא של סבתא שלי היה עם שיער שחור שפם והיה רזה לא גבוה ושקט מאוד איש עבודה והיה ניצול שואה.

הם גרו בשכונה באשקלון. הם היו עורכים קניות בקיוסק.

זיכרונות ילדות ממלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים סבתא שלי בתור נערה הייתה הולכת עם חברים שלה והם היו לוקחים צבע וצובעים את הפנסים של המכוניות והיו אוטמים חלונות שלא יהיה אור והיה מקלט אחד בשכונה והם היו הולכים כל השכונה למקלט היחיד שיש שנמצא בבית ספר וככה הם התגברו על הפחד וזאת הייתה חוויה של כיף ולא של פחד והם היו רואים את ההפגזות של עזה ליד הבית.

סבתא שלי הלכה ללמוד קורס לאחיות בקפלן ולא סיימה את הלימודים והתחתנה קצת לפני גיל 18 וילדה את אימא שלי בגיל 18 וחצי עבדה בשירות רווחה ועבודה קהילתית בבני ברק ועברה לגור מקריית אונו לאשקלון וכרגע קרה במושב ליד אשקלון.

הם היו משחקים שלוש מקלות, קלאס חמש אבנים הם היו יושבים על חומה בשכונה ושומעים מרדיו קטן שירים ומספרים סיפורים והיה להם קיוסק שהיה מוכר להם גזוז עם הרבה צבעים.

הם היו אוכלים טבחות וקוסקוס עם מפרום ואצלם בבית לא היו אוכלים חלבי אז לא היה קפה אז בחורף אימא של סבתא שלי הייתה מכינה סחלב עם קינמון וסוכר והם היו אוכלים את זה בבוקר זה סחלב מגרגרים של צמח וזה היה מחמם את הגוף.

התחביבים של סבתא שלי עכשיו הם ציור פיסול וגינון. סבתא שלי הגשימה את החלומות שלה והיום היא הולכת לכל מיני קורסים וחוגים ומבלה והולכת להסעות ומסדרת בגינה ומבשלת לנכדים. לסבתא שלי יש צמיד של אימא שלה והערך שלו הוא ערך רגשי.

הזוית האישית

ליהי: היה מהנה ללמוד יותר על סבתא שלי והיה כיף לבלות איתה זמן איכות.