מאגר סיפורי מורשת

סיפורו של סבא יעקב דון

בית ההורים

סבי נולד במדינת ישראל בבית החולים בלינסון שנמצא בפתח תקווה. סבי היה ישראלי ופולני ובביתו נהגו לדבר בכמה שפות: עברית, פולנית, ויידיש. אבא שלו עסק במונית ואימא שלו הייתה כעקרת בית.

בביתם הם היו אוכלים לרוב את מאכלי העדה שלהם כגון: גפילטע פיש, מרקים, בשרים, צ'ולנט, קרפלך, קניידלך ועוד…..  אבל המאכל האהוב על סבא שלי זה פלאפל.

להוריו קראו: לאבא שלו אריה דון ולאימא שלו קראו פרידה דיקה. לסבי היו שתי אחיות לאחת קוראים מלי והיא בת 58 ולשנייה קוראים טובה והיא בת 63. סבי יעקב בן 65. שמו של סבי לא נבחר מאיזו שהיא סיבה מיוחדת, ככה הוריו החליטו לקרוא לו.

זיכרון הילדות של יעקב

זיכרון הילדות של סבא שלי זה שהוא וחבריו היו אהבו "לעבוד על אנשים" כגון: לקשור ארנק לחוט ולהניח אותו בכביש/או על הרצפה וכשמישהו היה בא לקחת אותו הם היו מושכים את החוט עם הארנק. עוד זיכרון שלו זה שהוא וחבריו היו  מטפסים הרבה על עצים ואוכלים תותי עץ. ושהוא וחבריו היו משחקים הרבה כדורגל וכדורסל.

כאשר סבי היה ילד צעיר הוא ומשפחתו התגוררו בלוד ברחוב דני מס בדירה ערבית קטנה, בדירה לא הייתה מקלחת ולכן הם התקלחו בגיגית. לאחר מכן הם עברו לבית קרקע בשכונת נווה זית בלוד ובניגוד לדירה הקודמת הדירה הזאת הייתה גדולה, ובמהלך השנים הם גם שיפצו אותה. הייתה להם חצר גדולה ובה היו מלא עצי פרי כגון: עצי תפוח, עצי ענבים, עצי תפוז, עצי מנגו, עצי אשכוליות ועוד……  ובנוסף היה להם כלב.

בבית היו שלושה חדרי שינה גדולים, סלון גדול, מקלחת רגילה שאפשר להתקלח בה כמו שצריך ולא בגיגית, וסבתו של סבא שלי (ז"ל) הייתה גרה איתם. לסבי תמיד היה חדר לבד ושתי אחיותיו היו באותו החדר תמיד. את הבגדים שלהם הם היו מכבסים בגיגית עם הידיים.

כאשר רצו להיפגש הם היו מחליטים שעה ומקום מראש מכיוון שלא היה להם טלפונים. לרוב בתקופתו של סבי הם היו מרבים לשחק במשחקי גוגואים, במשחק 4 מקלות, בעטיפות מסטיקים, ובמשחק כדורגל וכדורסל.

הם היו מתלבשים כולם בערך אותו דבר, כלומר בבגדים פשוטים וזולים ולא יותר מדי מעוצבים כמו ג'ינסים חולצות נעליים פשוטים שקנו בחנויות בעיר.

שכונתו הייתה שכונה יהודית ובשכונה היה מכולת, קצב, וירקן. מקום המפגש של היהודים היה בבית הכנסת שהיה כעשר דקות הליכה משכונתם.

בשעות הפנאי הם היו: משחקים בחצר בית הספר, בגינה בבית של סבא שלי, לפעמים הם היו נוסעים לטייל בתל אביב, לפעמים הם היו הולכים לבית הקולנוע ורואים סרטים, בעיקר סרטי אימה כי סבא שלי מאוד אהב סרטי אימה.

לפעמים הם היו רוצים ממתקים או גלידות או פיצוחים והם היו נוסעים לקנות אותם בחנות שהייתה בעיר. וכשרצו להצטלם הם היו משתמשים במצלמות רגילות.

בית ספר

בית הספר שסבא שלי למד בו היה בין בתי הספר הטובים בלוד, שם הבית ספר היה ביאליק, והמנהל שם היה חזק וקשוח. הם למדו מקצועות רגילים כמו שלומדים כיום כגון: מתמטיקה, שפה, ספרות, אנגלית ועוד….  ולעומת היום שהיסודי זה מכיתה א'-ו' חטיבה זה מכיתה ז'-ט' ותיכון זה מכיתה י'-י'ב', בתקופתם היסודי היה מכיתה א'-ח' וישר אחרי זה עברו לתיכון שהיה מכיתה ט' – יב'.  בכיתות היו לוחות עם גירים ולא עם טושים כמו שיש היום, וכמו היום היו שולחנות זוגיים מעץ ובכל שולחן היו שני ילדים. בית הספר שלו היה גדול וההפסקות היו רגילות. בשעה 12:00 הייתה הפסקת אוכל ובה התלמידים היו אוכלים כריך שהביאו מהבית או קונים מהמכולת שהייתה ממול בית הספר רבע לחם עם חריף (אריסה).

בהפסקות הרגילות הם היו משחקים כדורגל וכדורסל, ואת ציוד בית הספר שלהם הם קנו מחנויות שהיו בעיר.

שירות צבאי

סבא שלי שירת בחייל האוויר, הוא היה אפסנאי ציוד, כדי להתקבל הוא היה צריך להיות בכושר טוב. בבוקר הם היו אוכלים: לחם, ירקות, חמאה, גבינות, ריבות ועוד….. בצהריים הם היו אוכלים: עוף, אורז, פתיתים, שניצלים, תפוחי אדמה, סלטים ועוד…….

בהתחלה היה לו קשה בצבא, אבל עם הזמן הוא התרגל לזה והיה לו כיף מאוד. בחדר איתו היו ישנים בערך 5-6 אנשים ובחדר היו מיטות קומתיים וגם מיטות רגילות (יחיד).

אחרי השירות הצבאי הוא הכיר את סבתא שלי והם התחתנו. סבא שלי וסבתא שלי ז"ל הכירו דרך חברה משותפת.

תפקידים ומקומות העבודה של סבי

• בין הגילאים 15-17 עבד בחופש הגדול בנגרייה בלוד ובעוד נגרייה בתל אביב.
• בין הגילאים 21-22 עבד בבנק הפועלים טלר בתור פקיד.
• בין הגילאים 22-24 עבד במעדנייה של אבא שלו ועזר לו שם בכל מני דברים.
• בין הגילאים 24-26 עבד במונית של אביו ועזר לו.
• בין הגילאים 26-55 עבר בממן (בבן גוריון בלוד) ושם הוא היה בכל מני תפקידים כמו: ראש צוות, מנהל ייבוא ייצוא, מנהל מחסן ועוד…

ולאחר מכן יצא לפנסיה מוקדמת.

מנהגים ומסורת

המנהגים שסבא שלי מקיים זה: קידוש בכל ערב שישי, הוא מברך לפני אוכל ושתייה, הוא עורך את החגים כמו שנהוג לערוך אותם. סבא שלי זוכר חוויה מילדותו שבחג פסח הוא וסבתא שלו היו משחקים במשחקי אגוזים.

לסבא יש חפץ יקר ערך זו טבעת זהב ושעון זהב, שאותם קיבל מהוריו בני משפחתו העבירו אותם מדור לדור.

היום סבא אוהב לבלות עם נכדים, לשחק משחקי כדור, לראות סרטים, וללכת לבריכות ולים. סבא שלי ומשפחתו נהגו ללכת בהרבה שבתות לים.

הזוית האישית

נוי: היה לי מהנה מאוד לגלות על עברו של סבי ועל חייו בתקופה שהוא חי בה.