מאגר סיפורי מורשת

שמי ישראל – ליקה וולף, נולדתי רומניה בעיר פיאטרה ניאימס.

בית ההורים

בבית דיברנו בשפה הרומנית. אחד השמות היה סטרול לכן הוא עוברת לישראל. שמות ההורים שלי מסי וסילביו. יש לי אחות אחת שגדולה ממני בחמש שנים, היא גרה באשדוד ויש לה שלושה ילדים ושישה נכדים.

גרתי העיירה קטנה שסביבה היו ערים ושני נחלים, הבית היה בין שלושה חדרים עם חצר גדולה שמאחוריה היה נחל שזרם בשיפולי ההר. בשלנו על כריית אש. התקלחנו באזור המטבח בהתחלה עם מים שחוממו על האש, אחרי זה חוברנו למים זורמים. כבסו בחצר. בחצר גידלו חיות ועופות וגם ירקות.

שיחקנו בחצר עם אגוזים וכל מני משחקי חול, תופסת ומחבואים. אימא שלי הייתה עקרת בית ואבא שלי רואה חשבון. אימא הייתה אישה שאהבה לעזור לכולם. אבא איש היה איש מקצוע מעולה שעזר כשנידרש.. הלבוש שהיה מקובל אז – שמלות וחצאיות לנשים וגברים היו לובשים חליפות.

לא גרנו בשכונה יהודית, אבל היה בשכונה בית כנסת. מקום המפגש של היהודים היה בבית הכנסת. קניות עשינו בשוק המקומי וחלק גדול מהמצרכים הגיעו עד הבית ע"י האיכרים.

צבא ועבודה

שירתי בחיל אוויר, התקופה הזכורה לי באופן משמעותי היא תקופת תקופת מלחמת יום הכיפורים.

עבדתי בצבא קבע כטכנאי אלקטרוניקה -הייתי מנהל עבודה של צוות טכנאים.

לאחר שתים עשרה שנה עברתי לעבוד בתעשייה הצבאית כמרכז תחום אלקטרוניקה, בתפ"י של מפעל ההייטק של תע"ש עד ליציאה לגמלאות.

 בשירות הצבאי שלי

מנהגים ומסורת

מנהג הוא להדליק נרות לשבת וארוחה מיוחדת של שבת. בחגים הולכים לבית הכנסת – מסורת הייתה ועדיין מאוד חשובה לנו – היא מייחדת אותנו מעמים אחרים והרי אנחנו העם הנבחר.

היום

התחביב שלי בעבר היו לעשות ספורט: כדור-סל, כדור-עף ולקרוא ספרים, בתחום מדע בדיוני. סדר היום שלי: אני קם בשעה מוקדמת להליכה של כשעה פלוס, אוכל ארוחת בוקר יוצא לסידורים וקניות – כיום אני בפנסיה ותחביב שלי עכשיו טיולים לחו"ל.

הזוית האישית

שגיב: נהנתי מאוד לשמוע את סיפור עברו של סבי למדתי יותר על חייו.