מאגר סיפורי מורשת

שמי עמירם עמית ואני בן בכור, נולדתי ב 26.7 בשנת  1946 בתל אביב.

הורי נולדו בפולין ועם כיבוש פולין על ידי הגרמנים הם ברחו לרוסיה ועבדו בעבודות כפייה. עם תום המלחמה הורי נמלטו לאיטליה. ב 1945 באיטליה הם גוייסו למוסד לעלייה ב' ועסקו בהברחת מעפילים לארץ. אמי עלתה לארץ בשנת 1946 וחודשיים אחרי כן גם אבי.

בגיל צעיר עברנו לבאר שבע. עם כיבוש העיר באר שבע על ידי הצבא הישראלי נשלחו אנשים להקים תשתיות לקליטה ותעסוקה, למי שיבואו להתגורר במקום. אבי שעבד ב"סולל בונה", נשלח להקים בעיר את משרדי החברה, ולהכין עבודה לעולים חדשים. האנשים שהגיעו לעיר הכבושה התמקמו בבתים של הערבים שגרו שם לפני כן, והתחילו להפעיל את התשתיות של העיר שנותרה שלמה לחלוטין. בגלל עברו הביטחוני במוסד הטילו על אבי לקלוט את נציג שירותי הביטחון ולסייע לו בעבודתו באזור.

משפחתי הייתה המשפחה הראשונה שעברה לגור בבאר שבע. אחרינו הגיעו לעיר משפחות נוספות, חלקן עם ילדים. היינו קבוצה די מצומצמת של ילדים וכולם הכירו את כולם. בתחילה לא היו בעיר גני ילדים ובתי ספר, אך עם הזמן נפתח בעיר גן ילדים ואחריו בית ספר יסודי. כחוויות מיוחדות זכורות לי הנסיעות עם אבי לשבטי הבדואים באזור. במהלך היום הייתי משחק עם ילדי השבט הבדוא,י שנקרא שבט הוזייל. והשייח של השבט נקרא סולימיאן.

כמו כן זכורים לי המשחקים ברחוב שבהם כל הילדים השתתפו. מכיוון שלא היו צעצועים כמו היום, היינו מרכיבים לנו לבד משחקים מחלקים שונים שמצאנו ליד בתי המלאכה. בנו לנו מכוניות קטנות שבהן היינו מסיעים אחד את השני, או גלגלים שאותם היינו מגלגלים ברחוב, באמצעות מקל או ברזלים מכופפים.

התקופה הייתה תקופת צנע, היו מביאים לצרכנייה המרכזית, שקים גדולים עם סוכר חום, ואני וחברי באמצעות מסמר גדול היינו מנקבים חורים בשק ומוציא קצת סוכר לאכול.

חוויה נוספת שזכורה לי היא קליטת העולים החדשים בעיר, ותחילת בניית העיר החדשה, שבה שוכנו כל הבאים להתיישב בבאר שבע .

החברה שבה אבי עבד בנתה את הכור הישראלי, והפרויקט היה סודי. לפעמים אבא שלי לקח אותי איתו לעבודה, לכן ידעתי על הכור. מכיוון שהיתי קטן, הגעתי לכיתתי, וסיפרתי לכולם שאבא שלי בונה את הכור הישראלי, אבל המורה שלי לא האמין ואמר לי שאני מדמיין את כל זה.

כשבגרתי התחתנתי עם רבקה, ויש לנו שלושה בנים שישה נכדים ושתי נכדות.

הזווית האישית

עופרי: נהנתי לעבוד עם סבא שלי, ולמדתי עליו ועל המשפחה, הרבה דברים חדשים שלא ידעתי.