מאגר סיפורי מורשת

סבא פיליפ נולד בשני באפריל 1944, בעיר בוקרשט ברומניה, לשני הורים בשם אריה ומילכה, כשסבא שלי היה בן יומיים האמריקאים והאנגלים הפגיזו את בוקרשט ואימא שלו נפגעה ברגל, כמה שנים קדימה, וסבא שלי בן ארבע וההורים שלו מנסים לעלות לארץ ישראל באופן בלתי חוקי והוא וההורים שלו נתפסים בגבול, הוא ואימא שלו ישבו יום בכלא ואבא שלו ישב כמה ימים יותר.

 מאלבומו של סבא

כשהם יצאו ההורים ממעצר, הם חזרו לבוקרשט אבל להורים שלו לא הייתה עבודה, חבר של שלו אמר להם לעבור לעיר בשם טימישוארה, ושם תהיה להם עבודה, זאת העיר שבה הוא גדל וגם עלה לישראל ממנה, הם גרו בדירת חדר אחד והוא למד בבית ספר רגיל מכיתה א' עד כיתה ז', ואז הוא עבר ללמוד בבית ספר מקצועי ולמד מסגרות מכנית ולעבוד עם כלים.

 מאלבום התמונות של סבא

העלייה לישראל

בשנת 1961 הוא וההורים שלו קיבלו אישור עלייה לארץ, כשהם קיבלו את האישור, הם החליטו שהם יעלו לארץ דרך רכבת לוינה, ברכבת כשיהודים שאלו אותם אם הם עולים לארץ הם ענו שלא מכיוון שהם עדיין פחדו מהממשל הקומוניסטי של רומניה, שאולי ימצא אותם ויקח אותם חזרה לרומניה.

כשהרכבת הגיעה לבודפשט הם היו צריכים להחליף רכבת לוינה, אבל הם נשארו על הרכבת מכיוון שהם לא ידעו, כשהם הגיעו לוינה הם היו צריכים לטוס לישראל, אבל אימא של סבא שלי פחדה לטוס, אז הם המשיכו לונציה ברכבת ששם הם חיכו שבוע עד שתגיע אונייה, והם עלו לארץ באונייה בשם "אנוטריה".

אחרי שהם עלו לארץ לנמל חיפה, הם נסעו לקריית מלאכי, ושם קיבלו דירה, כעבור חודשיים הם עברו לדירה ביפו מכיוון שהם הבינו שלא תהיה להם עבודה בקריית מלאכי ובגלל שהמשפחה שלהם הייתה שם, קצת זמן אחרי שהם עברו ליפו סבא שלי התחיל ללמוד באולפן.

צבא ועיסוקים בחיים

סבא שלי התגייס במאי 1962 והפך להיות נהג בתל השומר, בזמן שהוא היה בצבא ההורים שלו החליטו לטוס לקולומביה ולנסות להשתלב שם, הם היו שם שנתיים, אבל רוב הזמן הם עבדו כדי לכסות על המחיר של כרטיסי הטיסה. אחרי שהוא סיים את שירותו בצבא, הוא הלך ללשכה שעוזרת לאנשים למצוא עבודה, כשהוא הלך לשם הוא כבר היה בתהליכי הגשת מועמדות לעבודה בתעשיה האווירית, אבל בלשכה אמרו לו שיש מפעל בצפון הארץ שמחפש עובדים ויהיה יותר קל להתקבל לשם.

  בשירות הצבאי

אחרי ריאיון ארוך ותהליכי קבלה מסובכים, הוא גילה שזה בעצם היה המרכז לחקר הגרעין בדימונה, כיפי שהוא מספר: "כן… לי אישית (הכותב) אף פעם לא קרה שהתקבלתי למרכז לחקר גרעיני בטעות, אבל כנראה אין לי מזל, הכל מקרה", אחרי שהוא התקבל לשם, הוא התחיל להיות מפעיל של אחד המתקנים שם, אחרי שנתיים של עבודה כמפעיל, כמו רבים שם הוא התחיל ללמוד בבית ספר להנדסאים, אחרי שמונה שנים שהוא עבד בקמ"ג (המרכז לחקר גרעיני "נגב") הוא החליט להתפטר.

הוא החליט להתחיל לעבוד במפעל ששמו "AEL" (זה לא היה כור גרעיני יאי)  אחרי חודש הוא התחיל לעבוד שם הוא החליט לחפש עבודה אחרת, מכיוון שהמפעל הזה לא מצא חן בעניו ואז הוא ראה בעיתון מודעה שיש כור גרעיני ביבנה שמחפש עובדים, אז הוא עבר מבת ים ליבנה, ושם הוא עבד עד שהוא יצא לפנסיה, בבית ביבנה הוא גר עד שנת 2011, ואז עבר לגור בפתח תקווה.

הזוית האישית

נהנינו לעבוד יחד בתכנית הקשר הרב דורי ולתעד את הסיפור.