מאגר סיפורי מורשת

שמי זאב קורמן והנכד שלי בחר אותי לתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מספר את סיפור חיי: נולדתי בברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית בשנת 1953. אימא ואבא שלי עברו לארצות הברית לאחר השואה. שנה אחר כך עברתי למנהטן שבניו יורק, וכשהייתי בן חמש, עברתי בחזרה לברוקלין והתחלתי כיתה א' בבית ספר שנקרא בשם "עץ חיים". היו לי הרבה חברים ואהבתי מאוד את בית הספר, במיוחד את המקצוע חשבון, וגם אהבתי לשחק פוטבול אמריקאי בהפסקות.

בגיל שמונה התחלתי להתנדב בתנועת נוער "פרחי אגודת ישראל" ושנה אחר כך הצטרפתי ל"בני עקיבא". ההורים שלי היו מאוד גאים בי כי השתתפתי בתנועת נוער ציוני. למדתי את ההמנון של בני עקיבא ועד היום אני זוכר אותו!

למדתי בתיכון שנקרא על שם "חפץ חיים". לאחר שסיימתי ללמוד בתיכון לא שירתי בצבא, אך למדתי בברוקלין קולג', תואר ראשון בפסיכולוגיה ולימודים יהודיים, תואר שני מאוניברסיטת ניו יורק בניהול בתי חולים, ועוד תואר שני במשפטים.

במשך לימודי באוניברסיטה התחתנתי עם אשתי ג'נט בשנת 1973 ולאחר שנה נולדה לנו בת בשם ג'יסיקה. בשנת 1978 נולד לנו בן בשם מארק. עם השנים, עברנו מברוקלין לטינק, ניו ג׳רסי.

בשנת 1994 עליתי לארץ מניו ג'רסי עם המשפחה שלי. מארק היה בכיתה י"א, וג'יסיקה הייתה באוניברסיטה. אחרי שעליתי אני עדיין המשכתי בעבודה שלי כעורך דין. למשך ארבע שנים הייתי צריך לטוס לארצות הברית לעבוד כעורך דין. זה היה מאוד קשה לי, אז התחלתי לעבוד במשרד עורך דין בישראל.

היום אני גר בירושלים עם אשתי. שני ילדיי התחתנו וילדו ילדים שאני מאוד אוהב. בזמני הפנוי אני אוהב לקרוא, לטייל, לבלות עם הנכדים שלי, לעשות כושר, ולצפות בטלוויזיה.

מסר שהייתי רוצה להעביר לדור הבא: תמיד צריכים להיות שמחים, ותמיד צריך להיות שמחים במה שיש לך, ותמיד צריך לחשוב על אחרים.

החלום שלי מגיל צעיר היה תמיד לעלות לארץ. בגיל ארבעים, הצלחתי להגשים אותו. אפילו שהיה לי מאוד נוח בארצות הברית: כל המשפחה שלי הייתה בארצות הברית, ובהתחלה הייתי צריך לחזור לשם כדי לפרנס את המשפחה, אני כל כך שמח שהילדים והנכדים גרים בארץ ישראל והם מצליחים לגדל את הילדים שלהם בארץ ישראל.

הזוית האישית

סבא זאב: היה לי מאוד משמעותי ללמד את הנכד שלי על ההיסטוריה של המשפחה שלי. אני בטוח כשהוא יגדל, הוא יספר את זה לנכד שלו.

הנכד רמי: ממש אהבתי ללמוד את סיפור החיים של סבא שלי. היה לי ממש מעניין ללמוד שהמשפחה של סבא שלי שרדה בשואה וגם היה מאוד מרגש.