מאגר סיפורי מורשת

נולדתי באירן בשנת 1935 בעיר המדאן למשפחה מסורתית ואמידה. סבא רבא שלי היה אדמור מכובד. התייתמתי מאמי בגיל חצי שנה. סבי וסבתי טיפלו בי וגידלו אותי.

 

חג פסח של שנת 1944 זכור לי במיוחד. זכורים לי החגים שחגגנו כל המשפחה המורחבת, דודים ודודות והנכדים בפורום מלא. בתקופת מלחמת העולם השנייה הגיעו צבאות בריטים ואמריקאים והקימו מחנות באירן. בחג הפסח הגיעו חיילים זרים ממוצא יהודי לבית הכנסת. סבי שהבית הכנסת היה שייך לאביו, ביקש מקהל המתפללים לארח בבתיהם את החיילים לליל הסדר ולפסח בכללו. הגיעו אלינו מספר חיילים לכל ימות החג כולל ליל הסדר וחגגו עם כל המשפחה.  

 

בכל שנה, עם חגיגת חג פורים, ביקרנו את הקבר של אסתר ומרדכי אשר נמצא בהמאדן: שתי תיבות זהות עשויות מעץ, עבודת יד של מומחה מהודו, אשר עמל על זה שנה שלמה. המקום מאוד מרגש ומפואר. העלייה לארץ והחיים במחנה עולים בשנת 1949, שנה לאחר קום המדינה, אבי החליט לעלות לארץ עם כל המשפחה. בחורף דצמבר, בלילה קריר וגשום הגענו למחנה עולים, שהיה ממוקם בבית ליד. השתכנו באוהל ששימש אותנו (6 נפשות) ביחד עם עוד משפחה המונה גם היא 6 נפשות. כל משפחה קיבלה 3 מיטות בצד אחד של האוהל. 

 

חורף קשה בישראל של שנת 1944. באותה התקופה ירד שלג כבד והאוהל התמוטט מעל יושביו. הממונים על המעברה החליטו לחלק את הילדים הקטנים לבתי משפחות באזור. את אחותי בת ה- 12 שלחו לכפר הרואה לגור אצל משפחה זרה. גם את אחי בן ה- 6 שלחו למשפחה זרה בנתניה. מטעם עליית הנוער נשלחתי לקיבוץ בית אורן שבחיפה, בהיותי בת 14בלבד.

 

באחד הימים חליתי ונשלחתי למרפאה בקיבוץ. כאשר הגעתי למרפאה הרופא שאל לשמי ולשם משפחתי. הרופא זכר את שם משפחתי ומיד נזכר בה. הרופא אמר לי שבזמן מלחמת העולם השנייה שהה בפרס, והיה אחד החיילים שהתארחו בביתנו. הרופא ביקש שאזמין את משפחתי לקיבוץ וכך היה. המשפחה שלי אבי ואמי שגדלה אותי פגשו את הרופא שהיה בזמנו אחד החיילים שהתארח בביתנו. המפגש היה מרגש מאוד המעבר של המשפחה לעין שריד: אחרי שנתיים עזבתי את הקיבוץ ועברתי להתגורר עם  הורי  בעין שריד. שם אבי היה חקלאי והיה לנו פרדס. 

בשנת 1951 נישאתי למרדכי ועברנו לגור ברמת השרון. שם נולדו לנו שתי בנות. עיסוק כעבור כמה שנים עברנו לכפר הנוער הדסים. כיוון שגדלתי בלי אימא מאוד מצא חן בעיני לעבוד עם ילדים שנפרדו מהוריהם מכל סיבה שהיא. עבדתי כאם בית וכמורה למלאכה 33 שנים עם הרבה סיפורים מעניינים. כמה מתלמדי וחניכי היום ידועים כסלב. בהדסים נולדו לי עוד שתי בנות. אני היום גמלאית במשרה מלאה עם הנכדים שלי.  

 

סבתא רבקה: 

"שמחתי מאוד מהזדמנות שניתנה לי לשבת עם נכדי נועם ולספר לו על עברי ועל החוויות בחיי. נהניתי משיתוף הפעולה, הידע והרצון של נועם לדעת עוד. אני מקווה שנמשיך לשתף אחד את השנייה בחוויותינו".

 

הנכד נועם:

"היה לי כיף מאוד לעבוד עם סבתא. רכשתי המון ידע על הילדות שלה ועל העבר שלה.היו הרבה דברים שלא תיארתי לעצמי שהיא עברה וחוותה אותם.אני מקווה שיהיו לנו עוד הזדמנויות לעבוד ביחד ולהיות ביחד אחד עם השנייה".

 תשע"ה