מאגר סיפורי מורשת

שמי תאיר, השנה השתתפתי בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה תיעדתי סיפור מחייה של סבתא יהודית וילנר, אש מועלה כעת אל מאגר המורשת של התכנית.

כשסבתא יהודית הייתה בת שלוש, היא עלתה ארצה מרומניה. היא ומשפחתה נסעו ברכבת כדי לעבור את הגבול ולהגיע לנקודת המפגש של הפלגת האונייה "ציון". הרומנים אסרו עליהם להוציא מרומניה את הרכוש שלהם: תכשיטים, כסף ועוד. לסבתא יהודית היתה שרשרת זהב בצורת לב נפתח. שבוע לפני שהיא ומשפחתה יצאו לדרך, דודה לקח אותה לרב חשוב שהגיע לעיר כדי שיברך אותה לקראת העלייה לארץ. הרב בירך את יהודית, ואמר לה שתשמור על השרשרת מכל משמר.

ברכבת עמדה יהודית ליד החלון והסתכלה החוצה, ופתאום הרגישה יהודית שמישהו מנסה להוריד את השרשרת שלה. כשהיא הסתכלה אחורה, יהודית ראתה שזאת שוטרת, היא הכניסה את השרשרת לפה וסגרה עליה את השיניים. היא בעטה לשוטרת הרומניה ברגלים והשוטרת קראה לשוטר לעזור לה. התחילה שם מהומה גדולה, יהודית משתוללת והשוטרים מנסים להוריד לה את השרשרת. ההורים של יהודית ניסו לשכנע אותה לוותר, אך לא! יהודית התעקשה ולא שחררה את השרשרת מהפה.

בסוף האנשים ברכבת שכנעו את השוטרים לעזוב את יהודית, וסבתא יהודית נסעה עם השרשרת בפה עד שהם ירדו מן הרכבת. כשהיא שיחררה את השרשרת היא גילתה שהלב היה מעוך לגמרי, עם סימני שיניים. שנים היא שמרה את השרשרת הזאת.

הסבר על הציטוט הנבחר של סבתא: סבתא שלי הייתה מורה. היא אהבה את התלמידות שלה כאילו היו בנותיה, היא גם מאוד אהבה לצחוק איתן ולעשות שטויות. המשפט "אל תכתבו את כל מה שאני אומרת לכם במחברת, ההורים שלכם יהרגו אותי", מאפיין את הרוח הטובה בה לימדה את תלמידותיה.

כיום סבתא יהודית גרה בחיפה, ב"ה יש לה ארבעה ילדים שגם הם התחתנו וגם להם נולדו ילדים, ואני אחת מהם.

הזוית האישית

תאיר הנכדה המתעדת: מתוכנית הקשר הרב דורי, הכי נהניתי מהביקור החוויתי "במוזיאון אנו". במוזיאון למדתי על עצמי ועל סבתי וסבי. ראינו יחד בתי כנסת עתיקים, רכשתי ידע חדש בנושאים שונים, גיליתי פרטים חדשים על המוזיקה של פעם ונהניתי לצפות במופעים ולהאזין לשירים.