מאגר סיפורי מורשת

שמי אביגיל הררי, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי. לסיפור התיעוד במאגר המורשת בחרתי לראיין את סבתא שלי מצד אבא.

סבתא רינה נולדה בשנת 1950 בפרס בעיר קרמנשה, יש לה עוד שלושה אחים שנולדו בפרס. המשפחה מאוד רצתה לעלות לארץ ישראל וב – 1950כשהייתה בת שלושה חודשים בלבד, המשפחה שלה הגיעה לעיר טהרן שבפרס, שם הם חיכו במשך חודש למטוס, שיטיס אותם למדינת ישראל.

כשהגיעו לארץ, הם נשלחו לגור במעברה, במגורים זמניים בהוד השרון. שם הם קיבלו שני צריפים, בשביל כל המשפחה. סבתא מספרת שהיה להם לא פשוט לגור שם, אבל הם מאוד מאוד נהנו לשחק אחד עם השני, וגם עם השכנים שלהם. המשחק האהוב עליהם היה חמש אבנים.

בית ספר היה קרוב והם היו הולכים ברגל לבית הספר. מכיוון שהיו משפחה דתייה, היא לבשה לבית ספר רק חצאיות. בית הספר שלהם היה ממלכתי דתי. היא מאוד אהבה לשמוע שירים. הילדות שלה עברה בנעימים, והיא מאוד נהנתה בילדותה בהוד השרון. בצבא היא לא שירתה כי הם היו דתיים.

גלגולו של חפץ – שרשרת מיוחדת.

הייתה לסבתא שרשרת מזהב, שאותה קיבלה מאימא שלה, סמוך למועד שבו היא נפטרה. השרשרת שימשה כתכשיט ואותה היא קיבלה בשנת 2021. השרשרת עברה שני דורות – היא הייתה שייכת במקור לסבתא רבתא שלי (אסתר), ומשם היא עברה לסבתא שלי. השרשרת נקנתה בפרס והגיעה משם. השרשרת מסמלת מזכרת חשובה מאוד, אני מרגישה שהשרשרת שעוברת מדור לדור, ותהיה מזכרת משמעותית וחשובה עבורי, דבר אשר תמיד יזכיר לי את סבתי שאני כל כך אוהבת ומחוברת אליה.

כשאני מגיעה לבית סבתי וסבי, אני מאוד אוהבת לראות את השרשרת על צווארה של סבתי. אני מדמיינת איך השרשרת הזו עשתה את כל הדרך הארוכה, עם כל השנים שעברו, מאז שנקנתה בפרס, לפני שנים רבות ועד שהגיעה בדרך מופלאה ומיוחדת לצווארה של סבתי.

אני כולי תקווה שגם אני אענוד את השרשרת הזו על צווארי יום אחד, אהיה גאה בה, ואספר לילדים שלי את סיפור השרשרת, או שהם יקראו על זה באתר של הקשר הרב-דורי.

שרשרת הזהב שעברה בין הדורות 

הזווית האישית

אביגיל: מאוד נהנתי לשבת עם סבתא ולשמוע את סיפור עלייתה, מפרס לארץ, ועל החפץ המיוחד, שעובר במשפחה.