מאגר סיפורי מורשת

לסבתא שלי קוראים אילנה אפשטיין, והיא בת שבעים ושלוש. היא נולדה בשנת 1950 בעיראק, ועלתה לארץ באותה השנה, כשהייתה בת חודשיים, ביחד עם הוריה ואחותה הגדולה.

סבתי היא הבת האמצעית במשפחה. יש לה אחות גדולה שכמובן נולדה גם היא בעיראק, ואח קטן שנולד בארץ ישראל. כשסבתי עלתה לארץ עם משפחתה הם גרו בעיר הרצליה. שם בילתה את כל ילדותה עד שהתגייסה לצבא.

בצבא סבתי פגשה את סבי, ואחרי שהם התחתנו הם עברו לגור במושב קורנית, והם גרים במושב עד היום, לידנו. קוֹרָנִית הוא יישוב קהילתי בגליל בתחומי המועצה האזורית משגב. היישוב נוסד בספטמבר 1978 על ידי גרעין של צעירים וצעירות מרחבי ישראל שאורגן על ידי האיחוד החקלאי. בעת העלייה על הקרקע באתר הזמני במושב שגב נקבע, שעד המעבר ליישוב הקבע הוא יתנהל כמושב שיתופי. במרץ 1980 היו ביישוב חמש עשרה משפחות ולא היה ניתן להוסיף עוד משפחות, בהיעדר מבנים נוספים למגורים. באותה עת טרם אושר תקציב ליישוב הקבע וחברי הגרעין הפגינו נגד הסחבת בהקמת היישוב.

משפחתה הגרעינית של סבתי וסבי מונה חמש נפשות, שני בנים גדולים ובת קטנה. הילד האמצעית שלהם הוא אבא שלי, דרור.

גלגולו של חפץ

לסבתי יש חפץ שעובר מדור לדור כבר שלושה דורות – שרשרת מזהב. השרשרת משמשת לה ליופי ולזיכרון, מאימא שלה שושנה ומסבתה שרה. השרשרת קיימת משנת 1930 בערך, ולא כתוב או מסומן עליה דבר. אנחנו לא יודעים מהיכן ואיך, הגיעה השרשרת לסבתא של סבתא שלי. השרשרת עברה בירושה לאמא של סבתא שלי, ולאחר מכן, כשסבתא שלי חגגה בת מצווה, היא קיבלה מתנה לבחור את אחד מהתכשיטים שהיו לאמא שלה. סבתא שלי בחרה את השרשרת הזאת מכל השרשראות, שהיו בקופסה, בגלל שהיא נצצה ומצאה חן בעיניה.

הזווית האישית

רותם: בעבודה על התכנית למדתי משהו חדש-שסבתא נולדה בבגדד שזה בעירק(מדינה שאין לנו יחסי שלום איתה). במהלך העבודה סבתא סיפרה לי סיפורים וצחקנו המון. אהבתי מאוד את העבודה איתה. הקשר ביני ובין סבתא מאוד חזק, אנחנו נפגשות יום יום , מדברות הרבה , משחקות ובאופן כללי מאוד אוהבות להיות יחד.