מאגר סיפורי מורשת

שמי תמר פלד עמיעד נולדתי בשנת 1956 במושב נהלל. אני בת לדינה ומשה פלד.

הוריי החליטו ללדת את הילד השלישי שלהם וקיבלו שלושה ילדים, במעמד הלידה, של הילד השלישי. נולדתי כאחת משלישיה, ובשנת 1956 היה זה מאד נדיר. אני הבכורה בשלישיה. אחריי נולדו תדהר אחי, וסמדר אחותי. היינו שלושה ילדים צחקנים נחמדים ואלינו הצטרף אילן, בנם של השכנים . מגיל מאד צעיר היינו משחקים ארבעתנו, משעות הצהריים ועד הערב. בחורף היו שלוליות ענקיות , מה שנתן לנו  ילדות  עם מגפיים והליכה בשלוליות.

בקיץ היתה במרכז המושב בריכה, שהיתה פתוחה ארבעה ימים בשבוע. את הבריכה היו מרוקנים ביום רביעי,  וממלאים מחדש עד שבת בבוקר. ביום שלישי המים היו ירוקים ברמה שאי אפשר היה לראות כלום, מה ששימח אותנו מאד, כשהיינו משחקים קדרים באים. מין משחק מחבואים ותופסת במים. היה לנו עולם מלא ועשיר משלנו. יום יום מארבע אחרי הצהריים ועד הערב.

הזמנים היו כל כך שונים, וכדי להמחיש  זאת, אני אתאר את הימים שלפני מלחמת ששת הימים. היה ברור לנו שהולכת לפרוץ מלחמה, והיה מתח גדול. נהלל בעצם קרבתה לבסיס רמת דוד, חייבה אותנו להתנהל אחרת , שהריי היה ברור, שהאויב ינסה לפגוע בבסיס רמת דוד. לא היו ממש מקלטים, ולכן ליד כל בית חפרו שוחות, שוחות הן תעלות אותן חפרו, על מנת שבשעת הפגזה  אנשים יתגוננו ויכנסו לשוחות. מסביב לשוחות, שמו שקיי חול. הייתי אז ילדה בכתה ה', ואני זוכרת אותנו מלאי התרגשות וממש מאושרים מההרפתקה הצפויה לנו, הפגזות, וכניסה לשוחות, ואכן היו קרבות אויר מעל נהלל.

היתה לי ילדות עם עצמאות גדולה, ועבודה לא קלה בחקלאות, מגיל מאד צעיר. בגיל ההתבגרות, היינו נוסעים על טרקטורים לישובים הסמוכים לנו, וגנבנו אבטיחים בשדות. הבנים היו נוהגים על הטרקטורים, והבנות ישבו על הכנפיים של הטרקטורים. היו גם תאונות, נפלנו מהטרקטורים, אבל המשכנו. למתבונן היום על הימים ההם, המילה הפקרות תלווה הרבה מההתרחשויות ההם. אני רואה זאת בהרבה יופי, וחוויות של מרחבים ללא דאגה .

 חווית ילדות שזכורה לי היטב: הכל התחיל בוקר אחד רגיל, במושב הקטן והשקט, נהלל, אני ושני אחיי התאומים, יצאנו לשחק עם בן השכנים אילן, במתבן שלהם. שחקנו כמו כל יום רגיל, לפתע הגיע אחיו הגדול של אילן, יובל. יובל הציע ללמד אותנו משחק חדש, והסכמנו. למשחק קראו אינדיאנים, הוא לימד אותנו גם איך האינדיאנים מדליקים גפרורים, והם נכבים באוויר. יובל הדליק כמה גפרורים זרק והם כבו באוויר, חוץ מגפרור אחד, הוא נחת על חבילת קש ושרף אותה מיד. בין רגע מצאנו את עצמנו בתוך מתבן שרוף, אבל הצלחנו לברוח משם. כל המתבן נשרף וגם הטרקטור שהיה בתוכו, בהמשך הגיעו מכבי האש, אך לקח הרבה זמן לכבות את השריפה.

הזווית האישית

רומי: היה לי מאוד כיף לעבוד עם סבתא שלי, וללמוד עליה דברים חדשים, שלא שמעתי עליהם אף פעם. היה לי כיף גם לשמוע את הסיפור של סבתא, והאמת הייתי מאוד מופתעת כששמעתי את הסיפור על המתבן.

תמר: היה לי מאוד כיף לעבוד עם נכדתי החמודה, וללמוד עליה דברים שלא ידעתי.