מאגר סיפורי מורשת

לסבי קוראים דב ליאון שטרייחר.

סבא נולד בסטניסלבוב בפולין, בתאריך 24.6.1940. לסבי יש שלושה אחים והוא המבוגר ביותר הוא גדל בברזיל ומאוד אהב לשחק כדורגל. המקום עבודה הראשון של סבי הוא באורוגוואי במרפאה, סבי אהב ונמשך לתחום הרפואה הוא הצליח לסיים את לימודי הרפואה בהצלחה וקיבל תואר מומחה בקרדיולוגיה.

סבי עלה לארץ בשנת 1972, הוא היה בן 32. הם הגיעו לרמת גן במרכז הקליטה ואחרי זה לקריית אונו. סבי מילא תפקיד ציבורי חשוב הוא שימש כקרדיולוג בכיר מאוד בבית החולים תל השומר ובאסף הרופא שימש כמנהל יחידת קוצבי לב וסגן מנהל מכון הלב. סבי הכיר את סבתי באורוגוואי והתחתן בשנת 1965. כיום יש לסבי וסבתי 7 נכדים.

הסיפור בהמשך מסביר את מקור שם הסיפור שבחרתי לעבודתי זו.

הסיפור על שעון הזהב שהציל את סבא שלי וסבתא רבה שלי מהשואה. סבא רבא שלי למד רפואה בפראג והוא כבר הרגיש את הסכנה של היהודים באירופה, הוא הגיע לברזיל לפני שסבא שלי נולד. המשפחה של סבתא רבה שלי כבר הייתה בברזיל וסבא רבה שלי רצה להביא את סבא שלי וסבתא רבה שלי לברזיל.  מכיוון שמצבו הכלכלי היה קשה, ניסו לשכנע אותו לא להביא את סבא שלי וסבתא רבה שלי לברזיל, אבל הוא לא הקשיב לאף אחד והחליט שהוא מביא אותם בכל מקרה. בדיוק באותו הזמן יצא חוק בברזיל שלא מאפשר ליהודים מאירופה להיכנס לברזיל.

לסבא רבה שלי היה שעון יקר מזהב מהחתונה שלו והוא נתן את השעון למפקד משטרה בכיר (נתן לו שוחד) כדי שהוא יאשר לסבא שלי ולסבתא רבה שלי להיכנס לברזיל. האונייה שהביאה אותנו הייתה האונייה האחרונה שיצאה מפולין והייתה האונייה הראשונה שהגרמנים הטביעו אותה כשהיא חזרה לפולין. סבא רבה שלי חיכה לסבא וסבתא רבה שלי בסאן- פאולו אך האונייה הגיעה לריו דה ז'נרו ולכן לא היה אף אחד שיחכה להם והם לא ידעו את השפה הפורטוגזית. בדיוק באותו הזמן התקיים הקרנבל בברזיל וסבתא רבה שלי נורא נבהלה' כי היא חשבה שמדובר באינדיאנים וקניבלים שינסו לפגוע בהם. היא פנתה למפקד האונייה כדי שיעזור להם והוא יצר קשר עם סבא רבה שלי ששלח חברים שלושה לריו דה ז'נרו לקחת אותם.

הזוית האישית

זהו הסיפור על שעון הזהב, שהציל את סבא שלי וסבתא רבה שלי מהשואה.