מאגר סיפורי מורשת

שמי רבקה אקבלי. במסגרת תכנית הקשר הרב דורי ברצוני לספר על אירוע שקרה לי עוד בהיותי בגיל 8-9. הלכנו למחנה עולים שהיה שייך לאנשים שערקו מפרס לארץ ישראל. שם במחנה פגשתי שתי בנות דודות גדולות ממני, סבא שלי ושלהם היה אותו הסבא. היינו משחקים כל הזמן על יד הביתן שלושתינו, יום אחד בא מישהו מהמקום ושאל: "מי משלשתיכן יודעת לדבר פרסית?". "אני!" קפצתי בשמחה.

הוא אמר: "אני רוצה שתבואי איתי" וביקש  שאביא איתי את כל החברות שלי ואשיר בפרסית, שיר שהוא ילמד אותי/אותנו. השירים שהוא לימד אותי דיברו על ארץ ישראל, על הכמיהה לירושלים ולארץ ישראל, הרצון שקיים ביהודים כבר אלפיים שנה. כל הילדים שידעו פרסית שרו, ובכך הוא עודד אנשים לבוא לארץ ישראל דרך מילות השיר. אחרי יומיים הופענו. אימא שלי, שלא ידעה שאני אשיר, התרגשה מאוד כששרתי אותו. עד עכשיו אני זוכרת את המילים של השיר.

עלינו לארץ אחרי זמן מה. היה מאוד קשה, הביאו אותנו למעברה בעתלית על יד חיפה, שם התגוררנו שתי משפחות, ילדים והורים באוהל אחד, לא היה חשמל, לא היה מים, לא היה שום דבר, אחר כך העבירו אותנו למעברת חדרה וכל משפחה קיבלה צריף, גם בלי חשמל. התנאים במעברה היו קשים. בצריף לא היה שום דבר חוץ ממיטות ברזל, המזרונים היו עשויים מקש קשה. הצריף לא היה גדול והלכנו בין מיטות ומזרונים. את המזון חילקו לנו לפי גודל המשפחה, וכדי להשיג אוכל היינו מחכים בתור. לא היה מספיק, אבל אימא שלי הייתה עושה מטעמים ממה שקיבלה. אחד הדברים שאני ממש זוכרת מהמעברה, שהיה מאוד קשה, זה חלוקת מים – היו מביאים לנו מים בטנק (אוטו מסע), אימא שלי הייתה שולחת אותי לעמוד בתור לקחת מים ואנשים היו דוחפים כי כל אחד פחד שמא יגמרו המים ולא ישאר. היו פעמים שלא הצלחתי להגיע בזמן, נגמרו המים, ולא השגתי מים, הייתי מתביישת לחזור בידיים ריקות לבית. הייתה לי עוגמת נפש, הייתי עצובה כי אחרי כל העמל והעמידה בחום, הגעתי לבית ללא מים. אימא שלי הייתה מבינה אותי אם חזרתי בידיים ריקות, וזה חזר על עצמו פעם בכמה זמן. לצערי זה אילץ את אימא שלי ללכת למקום מאוד רחוק כדי להשיג לנו מים.

חוץ מזה היינו ילדים מאושרים… אני מאוד אוהבת את המדינה שלי ואני מאחלת שתמיד יהיה שלום!

הזוית האישית

רבקה: נהניתי מאד מהתלמידות, הן עזרו לי ללמוד להשתמש בפלאפון. הן היו לי כמו נכדותיי.

איילה ונועה: המפגשים במועדון היו מאד חווייתיים ונוצרו קשרים טובים עם רבקה, למדנו ממנה הרבה.