מאגר סיפורי מורשת

שמי מאיר שביט, נולדתי בתאריך 4.12.1946, בישראל, בבית חולים העמק שבעפולה להורי: רבקה ואברהם שולסטר. הורי עלו לישראל מפולין, היום אוקראינה. במשפחתי היינו ארבעה נפשות הורי, אני ואחי שלמה.

 משפחתי: הורי, אני ואחי

שירות צבאי

בשנים 1964-1967, שירתי בשרות חובה במפקדת חיל הים בחיפה ובמספנות ישראל. אחרי מלחמת יום כיפור התגייסתי לקורס חובשים קרביים. הקורס היה לאנשי מילואים בעלי משפחות ומקצועות אזרחיים שונים שעזבו את עיסוקם לחודשיים רצופים בבסיס הדרכה 10 בצריפין. מטרת הקורס הייתה להכשיר אנשים, שאין להם קשר לרפואה, למקצועות פרה-רפואיים, טיפול חירום בפצועים, העברתם לבתי חולים, טיפול תרופתי ובעיקר הסתגלות לעבודה בתנאיי לחץ וחרום.

 בתקופת השירות בחיל הים

אחרי הקורס הוצבתי בבית חולים שדה חדש שאך הוקם. הפכתי לחובש במחלקה כירורגית.

בעשרים שנות המילואים, לפחות חודש בשנה, עברתי השתלמויות בבתי חולים ומרפאות ותעסוקה עם יחידות שריון שעבורן הוקם בית החולים (לשעת חירום).

במלחמת לבנון הראשונה הקמנו את בית חולים שדה ליד אגם קרעון וביצענו תעסוקות בלבנון. בימי שגרה טיפלנו בחיילים חולים, חיילים או אזרחים שנפצעו בתאונות וכדומה. המפקדים האחראים היו כמובן רופאים של בתי חולים ברחבי הארץ שהתנדבו לשרת בתנאי קרב/ שדה.

הסיפור הפשוט הוא שבמדינת ישראל של זמנו שיש לה צבא עם, גם האזרחים המתבגרים בעלי משפחות ועבודה התנדבו לתת חודשים מחייהם למסגרת צבאית שנחשבת כתנאי להמשך קיומה של המדינה.

 עם נכדתי, הילה

הזוית האישית

הילה: למדתי מסבא שלי על עברו וזה היה ממש כיף ללמוד על סבי יותר משידעתי לפני, שנינו נהנינו מאוד מהפרויקט הזה.