מאגר סיפורי מורשת

שמי גילי ינקוביץ, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי דרורה ינקוביץ ויחד תעדנו את סיפורה.

סבתא דרורה מספרת 

נולדתי בטבריה בשכנות משותפת עם ערבים והתגוררתי עם סבתא שדיברה ערבית ולמדה ממני את השפה העברית, כך שהשפה הערבית הייתה שגורה בפי מילדות. סבי נרצח על ידי ערבי בלכתו בשוק לפני הולדתי.

השירות הצבאי שלי

התנדבתי לצבא בגיל 17 וחצי וגויסתי לחיל מודיעין. שנתיים שירתי ללא מדים לצורך החשאיות, בעקבות ידיעתי את השפה הערבית. שירתי שנה ראשונה בצפת ושנה שנייה בנהריה. מהות פעילות היחידה שלי הייתה לגייס משתפי פעולה מעבר לגבול וגיוסם לשרות המדינה. ליחידה היו מצורפים נציגים מכל זרועות הביטחון (שב"כ, משטרה ועוד). בשנת השירות השנייה, בנהריה הדרכנו את המגויסים החדשים כיצד להעביר אלינו את החומרים בצורה מוסוות וכמו כך שיכנו אותם במלון וסיפקנו להם בגדים ואבזרים שונים ללא תוויות ישראליות.

סבתא דרורה בתקופת השירות הצבאי – חיילת

בנהריה הכרתי את בעלי ובגיל 19 וחצי התחתנתי. ההורים של בעלי היו ממוצא רומני ודיברו רומנית ויידיש. מאחר ואני הגעתי מרקע שונה לא ידעתי איך לתקשר איתם בהתחלה. למעשה, מאחר שבאתי מרקע של דוברי ספרדית מצד אמי, הבנתי אותם חלקית.

בנהריה היינו נתונים להפגזות מסוריה ולבנון ובצל אותם אירועים גידלתי שלושה בנים. עבדתי בבנק ומסביבי היו הרבה דוברי רומנית כך שדי מהר התחברתי לשפה.

במלחמת ששת הימים בעלי הלך למלחמה והתגוררתי עם משפחתו ועם בני הבכור בן השנתיים. כשבעלי חזר מהמלחמה כבר דברתי רומנית שוטפת. עלי לציין שגם כל החברים שבילינו איתם היו ילידי רומניה כך שקליטת השפה נעשתה מהירה.

ברבות הימים התנדבתי בארגון נשים סורופטימיסט ואף הייתי נשיאה לתקופה מסוימת. ארגון הסורופטימיסט הוא ארגון נשים בין לאומי שרשום באו"ם ופועל להעצמת נשים ברחבי העולם, כגון: הענקת מלגות לסטודנטיות במצב כלכלי ירוד אשר שירתו בצבא או בשירות לאומי. נוסף לכך, התנדבתי בארגון כנפיים כמלווה לבחורה עם פגיעה מוחית ולימדתי אותה בישול, אפיה וחיים במגורים עצמאים.

ברבות הימים כשבעלי הלך לעולמו, הקדשתי את כל זמני לטפל באמי ולאחר מותה החלטתי לעבור לגור במרכז ליד בניי ונכדותיי. גם ברחובות אני חברה במועדון הסורופטימיסט וממשיכה בהתנדבות.

הזוית האישית

סבתא דרורה: ברצוני להביע את שמחתי על היוזמה הברוכה בתכנית סבים וסבתות, הן לגבי המפגשים בבית הספר והן לגבי סיפור חיי לנכדתי. למרות הסיפורים שלי לגבי חיי בעבר התברר לי שהיא לא ידעה הרבה דברים ושמחתי להתלהבותה.

התלמידה: אני מאד שמחתי לשמוע את סיפורה של סבתי. בזכות התכנית לסבים וסבתות למדתי עוד על סבתי ועל העבר שלה. נהניתי מאד לבלות עם סבתי ולהראות לה את בית הספר שלי.