מאגר סיפורי מורשת

שמי ליה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתי, מלכה. יחד אנו מתעדות סיפור מחייה ומנציחות אותו במאגר המורשת של התכנית.

מלכה, סבתי, נולדה בארגנטינה בבואנוס איירס. היא עלתה לארץ בשנת 2023, כלומר לפני שנה, למדה מהר מאוד עברית באולפן ושמחה לספר לי עכשיו על החיים בארגנטינה ולמה החליטה לעלות לארץ בגיל מבוגר.

סבתא של סבתי, מריה, נולדה ברוסיה ועברה לארגנטינה. מריה התחתנה עם יעקב ונולדו להם שני ילדים: מרים וצבי. יעקב ומריה בנו בית כנסת בטוקומן. עד היום חיה קהילה גדולה של יהודים בטוקומן, סביב בית הכנסת הזה.

בית הכנסת בטוקומן היום

מרים, בתם של מריה ויעקב, התחתנה עם ארי והם עברו מטוקומן לבואנוס איירס. לארי הייתה חנות רהיטים, אבל המקצוע העיקרי שלו היה ללמד ילדים יהודים לקראת בר מצווה ביידיש ובעברית. אימא של מלכה, מרים, ניגנה בפסנתר ולמדה עברית. למרים וארי נולדו שלושה ילדים ונשארו שתי בנות – רוזה וסבתי מלכה.

אספר על הילדות של סבתי מלכה בבואנוס איירס.

סבתא מלכה בילדותה משמאלה סבא יעקב ולידם הורים של סבתי מרים וארי

סבתי  למדה בבקרים בבית ספר ממלכתי שנקרא REPUBLICA DE COLOMBIA, ואחרי הצהריים למדה בבית ספר יהודי בעברית וביידיש. בכיתה א' סבתי הייתה מצטיינת בלימודים ועל כך קיבלה מדליה. אם היא לא הייתה ממשיכה להצטיין בלימודים היו לוקחים לה אותה. למזלה היא המשיכה להצטיין והמדליה נשארה ברשותה.

המדליה שקיבלה על הצטיינות בלימודים

אימא של מלכה מרים הייתה מנגנת בפסנתר ולמדה הרבה עברית.

סבתי רצתה ממש לעלות לישראל, זה היה חלום עבורה במשך כל חייה. היא הייתה רוקחת בארגנטינה, הייתה לה רשת של בתי מרקחת אשר קיימת עד היום, יחד עם זאת היא הייתה מנהלת מחלקת אלרגיה ומנהלת בית מרקחת בבית חולים מאוד מפורסם בארגנטינה, בית חולים אונקולוגי, ולאימא של סבתי הייתה חנות רהיטים.

בטוקומן, כשסבתי הייתה צעירה, היא הלכה לבתי כנסת ולמדה תורה בבית ספר.

כשאחות של סבתי, רוסי, הייתה בת שנה, ביקרה משפחתה בטוקומן. בטוקומן גרו יעקב ומריה סבא וסבתא של סבתי. אימא של מריה הייתה חולה בשיתוק מוחין בחצי גוף. לאחר שנתיים נפטרה ממחלתה. יעקב, סבא של סבתי, נשאר לבד כך שלא חזרו לבואנוס איירס אלא נשארו בטוקומן. לכן, סבתי עברה לבית ספר חדש בטוקומן. סבתי למדה יידיש וגם עברית. סבתי הייתה מדריכה בנוער הציוני בטוקומן ולמדה באוניברסיטה בטוקומן רוקחות.

סבתא משמאל בזמן שלמדה רוקחות בטוקומן, לצידה אחותה ואמה

לאחר חמש שנים סבתי  סיימה את לימודיה באוניברסיטה. בגיל 23 חזרה לבד לבואנוס איירס, החלה לעבוד כרוקחת וגם עבדה בבית חולים אונקולוגי לסרטן, שם הייתה המנהלת של בית המרקחת.

סבתא התחתנה עם רוברט וילדה את נטי, לאו, יוני ופאו.

היא עבדה עם רוברט בבית המרקחת שהקימו ביחד. שניהם עלו לישראל כי נטי הייתה בישראל, אז באו לכל לידה שהייתה לנטי וגם באו לבקר בישראל כשהילדות של נטי היו אחת בת 5 אחת בת 7 ואחת בת 9. רוברט שיחק איתנו ואפילו נסענו לאילת. ביום ההולדת של ישראל ב- 2018 היה שמח, הם רקדו וצחקו. אחרי שנה, בשנת 2019, קיבל רוברט התקף לב וכאב לה מאוד על כך.

היום סבתא מקפידה ללכת לבריכה, עושה הליכה והחיים שלה מלאים. למרות שעברו הרבה שנים, סבתא עדיין מתגעגעת.

סבתא ורוברט

הזוית האישית

ליה הנכדה המתעדת: למדתי על סבתא סיפורים שלא ידעתי עליהם ושמעתי אותם בפעם הראשונה. לסבתא היה חשוב להנציח את הסיפור ואפילו אמרה שזו הירושה שלה לילדים.