מאגר סיפורי מורשת

שמי מורן לוי, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא שלי, בארי לביא ויחד תעדנו את סיפורו. סבא בארי נולד בשנת 1949, בירושלים, שנה לאחר הכרזת המדינה. מתוך שיחותי עם סבא והסיפורים ששמעתי, בחרנו לספר על אירוע אחד משמעותי הזכור לסבא מילדותו, בקיבוץ גינוסר.

סבא בילדותו

 סבא בארי מספר

בשנת הלימודים של כיתה ג' גרתי ולמדתי עם חברי מקבוצת עופר בקיבוץ גינוסר.  (גינוסר הוא קיבוץ של התנועה הקיבוצית, לחופה של הכנרת, מצפון לטבריה).

באותה תקופה לנו כל הילדים בבית הילדים ביחד. שם גם למדנו ואכלנו. נהגנו להכין את ארוחות הבוקר והערב בעצמנו בעזרת המטפלות וכן דאגנו לכבס בעצמנו את מרבית בגדינו. בנוסף בחינוך לעצמאות של ילדי הקיבוץ, היינו עובדים במסיק זיתים ובעבודות חקלאיות נוספות.

בשעות הפנאי (בהפסקות), נהגנו לשחק בקרבות ולהילחם מתוך תעלות ההגנה עם קוביות מבוץ נגד תלמידי הכיתות הבוגרות. יחד עם חברי, יפתח אלון ז"ל, בנינו רפסודה ושטנו איתה על הכנרת. באחד הימים מרוב סקרנות כל הכיתה עלתה על הרפסודה, הרפסודה התהפכה ואני טבעתי מתחתיה. במהלך הטביעה,  תוך כדי שאני שוקע, ראיתי את בועות האוויר שעולות ואת סיפור חיי מול עיני. שרל'ה הילדה השובבה מהקבוצה שלי, הבחינה ראשונה בטביעה שלי, היא תפסה אותי בשערות ראשי ושלפה אותי מהמים.

אני חייב לה את חיי, אירוע זה נשאר בזיכרוני, זה היה בערב ליל הסדר של שנת 1957.

הזוית האישית

סבא בארי: נהניתי הנאה מרובה מהעבודה המשותפת עם מורן נכדי. זו הייתה הזדמנות טובה לשתף ולספר לו על קורות חיי בילדותי ובבגרותי. אני מאחל למורן הצלחה רבה בלימודים, בחברה, בספורט ובכל אשר יבחר, בריאות ואושר.

הנכד מורן: נהנתי מאוד מהעבודה ביחד עם סבי וגילתי דברים חדשים על ילדותו של סבי ואני מאחל לו שנים נפלאות ושיהיה רק בריאות ואושר.