מאגר סיפורי מורשת

הנכדה בתיה דרוק מתעדת את סיפור חייו של סבא בן ציון ליפסקר.

סבא בן ציון נולד בשנת 1944 בעיר כותאיסי שבמערב גאורגיה במשפחה בת ארבעה עשר ילדים להוריו הרב השליח אריה זאב ומלכה ליפסקר.

המשפחה של סבא ברחה מהנאצים ימ"ש. במהלך הבריחה סבתא מלכה ילדה את רוב ילדיה. בהיותם בגרמניה נערכה לסבא התספורת הראשונה שלו – החלאקה, "אותה אני עדין זוכר"… כפי שהעיד כעבור יותר משישים שנה!.

בט"ו כסלו התש"ט (1949) עלתה משפחתו של סבי לארץ, הם התיישבו בהתחלה במעברה בבאר יעקב, אך כעבור חודש הם עברו לבתים הנטושים בתחנת רכבת לוד. שם הם הקימו את ישיבת חב"ד והיו מהמייסדים של קהילת חב"ד בלוד.

סבא למד בתלמוד תורה חב"ד בלוד ובכפר חב"ד, בישיבת תומכי תמימים בלוד, ובישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ובשנת התשכ"ד הוא נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.

סבא התחתן (22) עם סבתא שרה גיטל סנדר (17) בה' ניסן התשכ"ה. בשנת התשל"ח יצאו סבא וסבתא בשליחות הרבי מליובאוויטש לעיר ערד. הרבי אמר לסבא: "ערד איז א שווערע שטאט" -"ערד היא עיר קשה", ובשנת התשמ"ג נבחר סבא לרבה הראשי של העיר ערד. עם קבלת הידיעה על בחירתו לרבה הראשי של ערד, התפשט על פניו הק' של הרבי חיוך נפלא של שביעות-רצון מיוחדת במינה. כעבור שבוע וחצי קיבל סבי, הרב ליפסקר מהרבי מכתב הנושא את התאריך י"א בניסן תשמ"ג. בתחילת המכתב כתב לו הרבי: "מאשר הנני קבלת הידיעות הטלפוניות, ות"ח", והרבי סיים בברכה "להצלחה רבה ברבנות ובעבודת הקודש בכלל".

לסבא היה קשר מיוחד עם האדמו"ר ה"לב שמחה" מגור. סבא מספר: "יום אחד סיפרתי לו על הרחבת פעילותי בתקופה האחרונה בערד, והוא הגיב במילים: 'יעצט וועסטו שוין פון זיי האבן מערער צרות' ('מעתה יהיו לך מהם צרות רבות יותר')… וכשסיפרתי לרבי מגור על הבעיות שעושים לי גורמים מקומיים, אמר לי: "הם פשוט רוצים לסלק אותך מכאן". והמשיך: "מי שלח אותך לכאן?"

סיפור מיוחד מסבא בן ציון:

באחת הזדמנויות, סבי התארח בשבת בבית של בתו אסתי, (אמי) בישוב "טנא עומרים". במוצאי שבת הזמינה אותו אחת המשפחות לתספורת ראשונה אצל בנם, וכיבדה אותו לגזור את שערות ראשו. לאחר שגזר את תלתלי השיער הראשונים, הבטיח לילד שבפעם הבאה שיפגוש אותו – יביא לו חבילת שוקולד. חלפה חצי שנה ויותר, ושוב הזדמן סבא ל"טנא עומרים" כשהגיע לבית אמי, ביקש ממנה לדאוג לו בדחיפות לחבילת שוקולד, כי הילד צריך להגיע, והוא הרי הבטיח לו.. הוריו של הילד ראו זאת ואמרו לסבא שהילד כבר מזמן שכח, ואין בזה צורך, ובפרט שהוא טרוד כעת בשמחה משפחתית, אך סבא לא נרגע עד שהשיג חבילת שוקולד ונתן אותה לילד. כי הבטחות, גם לילדים קטנים, צריך לקיים…

לסבא היו ארבע בנות: חני, רותי, אסתי (אמי) ודינה. לסבא יש עשרות נכדים ועשרות נינים, וכולם ממשיכים את אותה הדרך של סבא.

סבא הקים מוסדות לימוד חסידיים בערד. בעת בניית בית הספר לבנות חב"ד, היו מספר קשיים מספר חתנו הרב מנדלזון: "כשהגעתי לקצה היכולת קרא לי חמי הרב ליפסקר, ואמר לי: "שמור אצלי כסף לרכישת חלקת קבר בהר הזיתים עבורי, בסמוך לקברו של אבא שלי. אבל חשוב יותר, שלילדים יהיו כיתות טובות ללימודים, מאשר שיהיה לי קבר ליד אבא שלי. קח את הכסף כדי לבנות את הגדר – ומה שיחסר, תשלים אתה". סבא היה גם חבר הנהלת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.

אני לא זכיתי להכיר את סבא, אבל הסיפורים המופלאים ששמעתי עליו מיוחדים במינם. בשנת התשע"א הוציאו ספר על סבא: "האיש של הרבי בערד"

הזוית האישית

הנכדה בתיה: לא זכיתי להכיר את סבא, אבל בזכות התכנית הנפלאה של הקשר הרב דורי, זכיתי לשמוע סיפורים מופלאים עליו.