מאגר סיפורי מורשת

שמי עידו נועם אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי ותעדתי את סיפורו של סבי, יעקב בוטון.

סבי, יעקב בוטון נולד במרוקו ב 12 בדצמבר 1943. בכור מתוך ארבעה אחים, הוא עלה לארץ עם הוריו ושניים מאחיו בשנת 1970 תחילה עבד בחברת פויכטפנגר.

באחד הערבים הוזמן לארוחה עם חברו לעבודה, אשתו ואחותה ססיל הוא התחיל לצאת איתה והתחתן איתה ב 5 בנובמבר 1972. הם טסו להתחתן בצרפת. אחרי החתונה חזרו ארצה, הם התמקמו באשדוד בשכונת י"א והקימו משפחה. בנם הבכור יאן נולד בשנת 1973 אחריו גיל – 1977 ואחר כך נולדה איריס ב – 1981. בו בזמן הם הבינו שהבית קצת קטן להם ובנו את לבית קומה שנייה במו ידיהם.

הוא נהג לנסוע הרבה לחו"ל מטעם עבודתו לפעמים לשלושה חודשים והוא נסע בין השאר גם לפרס איראן של היום, נסיעות עסקיות. בכל קיץ הם היו לוקחים חופשה ונוסעים לטבריה לשבועיים איריס מספרת: "היינו יורדים לכנרת והיינו שטים בסירות גומי וגם משחקים בבריכות של קיבוץ ניצנים".

אחרי כמה שנים ססיל אשתו חלתה וחודשים היא לא יכלה לדבר ובקושי לדבר אך כשרק היא התגברה, חלה ז'קי בסרטן ובשנת 1990 נפטר.

הזוגיות של סבא וסבתא

בשנת 1970 ססיל בוטון, סבתי באה לבקר את אחותה בארץ ישראל היא הוזמנה לעיתים לארוחה אצלה באחת הארוחות במאי 1970 הוזמן גם חבר של בעלה הלא הוא ז'קי, סבי הם מצאו חן אחד בעיני השנייה והתחילו לצאת ססיל לקחה את ז'קי לאולפן בו היא למדה וגם הוא למד עברית לאחר, הם גרו בירושלים.

לאחר כשנתיים בשנת 1972 הם נסעו ביחד לבריכה בירושלים, הוא הציע לה להתחתן והיא הסכימה. ססיל ביקשה להתחתן בצרפת מפני שכל משפחתה גרה בצרפת והוא הסכים.

בנובמבר 1972 הם טסו לצרפת. לחתונה הוזמנו כ – 70 איש ואישה אמה של ססיל בישלה לכולם 70 איש! אחרי החתונה הם חזרו ארצה ועברו לאשדוד כי רצו לקנות דירה משלהם.

ססיל מספרת על סבא

"הוא היה אדם טוב, הוא היה עוזר מאוד שכל מי שרק היה יכול. לדוגמה פעם הוא טס לחו"ל מטעמי עבודה פעם במספר חודשים ופעם אחת כאשר חזר ורצה לחזור לנוח לפני שעברו לבית הפרטי בשכונת י"א וגילה שהמעלית התקלקלה הוא עלה הביתה אמר שלום לקח כלי עבודה וירד לתקן את המעלית.

עוד דוגמה היא שבאזכרה ה-20 שלו חברים סיפרו כל מיני סיפורים עליו ואחד מהם סיפר שהתקלקל לו המקרר ולא היה לו כסף לקנות חדש אז ז'קי החליט לפרגן לאשתו במתנה במקרר חדש ולהביא לו את המקרר הישן.

בשנת 1979 הם עברו לבית פרטי עם קומה אחת בשכונת י"א באשדוד כי הדירה בבניין נהייתה צפופה מעט ועד מהרה הבינו שהבית לא שיפור ענק והילדים עוד יגדלו וירצו חדר והתחילו לבנות ממש במו ידיהם עוד קומה לבית אחרי כל טיסה של סבא הוא קיבל כסף ואיתו הם קנו לבנים ומלט.

אני זוכרת, קמנו כל יום ב 4:00 לפנות בוקר עבדנו בין שעתיים לשלוש שעות ככה 10 שנים ובסוף סיימנו לבנות את הקומה השנייה. עם סיום הבנייה כל ילד קיבל חדר גדול, הם הגדילו את המטבח והיה נראה שהחיים טובים".

 תמונה משפחתית

העלייה והחיים בארץ

יעקב (ז'קי) בוטון הגיע ארצה בשנת 1970 במקור לשישה חודשים מתוך ערכי ציונות אך התאהב בארץ ורצה להישאר ואחרי שפגש את סבתי החליט להישאר תחילה הם גרו בירושלים ואחרי שהתחתנו רצו לקנות דירה משלהם ועברו לאשדוד.

הוא עבד בחברת פויכטפנגר ביצור לוחות חשמל, לא מעט הוא נסע לחו"ל והרבה פעמים גם לאיראן דבר שהיום נראה לא נורמלי אז היה הגיוני ולגיטימי, עד שנת 91' ישראל הייתה ביחסי מסחר שוטפים.

הוא היה פעיל מאוד בבתי הספר של הילדים יאן, גיל ואיריס הוא עזר בכל מיני פרויקטים של בתי הספר. בנוסף הוא בנה שולחנות ביליארד ופינג פונג וכל מיני משחקים חשמליים לדוגמה הוא המציא ובנה משחק שהיום אפשר לקנות בהרבה חנויות משחקים כזה שצריך להשחיל טבעת במסלול מחוטי מתכת ועם הטבעת נוגעת בחוטים אז נסגר מעגל חשמלי וזה מצפצף. בנוסף הוא היה נגר חובב ודייג חובב והיו לו ממש ידי זהב.

לאחר שנפטר התחתנו ילדיו והביאו ילדים שלא זכה לראות, הוא לא זכה לחיים ארוכים אך השושלת שהתחיל תהיה פה עוד שנים רבות. יאן התחתן עם קרן ויחד הביאו לעולם את אוהד, שיר ואגם. גיל התחתן עם יעל ויחד הביאו לעולם את נעמה, אלון ועדי. איריס התחתנה עם עמית ויחד הביאו לעולם את עידו (אני), אורן, עומר וגלי.

כל שנה מתקיימת אזכרה בבית העלמין באשדוד ובאים חברים ומשפחה ומכבדים את זכרו.

ההתמודדות עם המחלות

בשנת 1989 ססיל התחילה להרגיש לא טוב היא קראה לחברה שתבוא לעזור לה עם הילדים, היא התקשרה לז'קי שהיה באיראן (שהייתה עם יחסי מסחר יציבים עם ישראל לפני המהפכה השיעית) והוא שמע שהיא לא מרגישה טוב וחזר כעבור יומיים הם הלכו ביחד לרופא והוא הפנה אותה לרופא אחר. חמישה רופאים הם עברו ככה ובסוף הגיעו לאחד שזיהה מה היה לה, היה לא גידול שפיר במוח בעקבות טיפול בקרינה שהיא קיבלה בילדותה למניעת גזזת מטעם הסוכנות היהודית.

היה פתרון, היה ניתוח שהיה אפר לעבור אך הוא היה נורא יקר.

הם מצאו את הכסף ואחרי מספר שבועות, בפורים, לא לפני שתפרה לאמי תחפושת מטורפת של מלכת הלילה היא עברה את הניתוח בהצלחה. אך יומיים אחרי הניתוח היא עברה אירוע מוחי בעקבות הניתוח חודשים אחר כך היא לא דיברה ולא יכלה ללכת ושניהם הייתה הולכת קבוע למרפאה בעיסוק ועד היום כל הצד הימני שלה משותק לחלוטין. והיא שהייתה ימנית, הייתה צריכה ללמוד לעשות הכל עם יד שמאל, כשהייתה ססיל משותקת למד ז'קי להכין אוכל לכבס וכל מה שססיל לא יכלה לעשות איריס מספרת: אימא הייתה עושה לי קוקיות ופן כל בוקר לפני שיצאתי  לבי"ס ואבא למד לעשות הכל אבל קוקיות זה היה מעבר ליכולתו אז כל בוקר הייתי הולכת לשכנה שלי, שושנה שהייתה חברה טובה של המשפחה והיא הייתה עושה לי פן. בנוסף כאשר בקרו את סבתא הוא היה ממציא להם כל מיני משחקים בכדי להעביר את הזמן: מי הולך הכי לאט ועוד…

בזמן השיקום שמה לב ססיל שז'קי ירד במשקל והשתעל המון והלכו לבדיקה וגילו שיש לו סרטן ריאות זו הייתה תוצאה מפתיעה כי הוא לא עישן או עשה משהו חריג. הוא טופל במהלך שלושה חודשים בבתי חולים ובסופם נפטר.

 יהי זיכרו מבורך לעד!

הזוית האישית

הנכד עידו: למדתי הרבה על סבא שלי ז"ל, שלא זכיתי לראות, זה נושא שלא מדברים עליו בבית בד"כ וחשוב לי לדעת מי הוא היה ואיך הוא היה, היה לא פשוט לחקור כי אותו כמובן אי אפשר לתחקר וזה לא בדיוק נושא השיח המועדף על סבתא שלי ואימא שלי הייתה רק בת שמונה, אך אני מרוצה מהתוצאה וממה שלמדתי עליו.