מאגר סיפורי מורשת

שמי יוסי בן עמי. אני בן שבעים ושמונה, גר בחיפה ואני סבא של דניאל קיסר.

נולדתי ברומניה בעיר יאסי. אני זוכר את עצמי מגיל חמש, זוכר איך עזבנו את רומניה והפלגנו לארץ, ואז ראיתי ים בפעם הראשונה בחיים. בנמל חיפה אני זוכר את האנשים שעמדו על הרציף, וזרקו עלינו תפוזים מתוך שמחה והתרגשות.

בהתחלה חיינו באוהל ענק. אחרי זה עברנו לגור בצריף שהיה עשוי מברזנט (בדון), יחד עם  הרבה עולים חדשים כמונו. זאת הייתה תקופה טובה ומאושרת.

בבית ספר אהבתי ללמוד חשבון, ולא היו לי קשיים בשיעורים אחרים, אבל ללמוד מתמטיקה תמיד היה לי הכי מעניין.

התגייסתי לגולני, עשיתי שירות באזור ראש פינה. מדובר על תקופה לא פשוטה (מלחמת ששת הימים).

אחרי הצבא למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים. התחלתי לעבוד כמתכנת מחשבים, עוד בזמן הלימודים, ואז המשכתי לעבוד באותו מקצוע גם אחרי הלימודים. בזמן הלימודים הכרתי את אשתי יהודית. יום אחד נסענו ביחד באוטובוס, והתחלנו לדבר, אפשר להגיד שמאותו יום אנחנו ביחד. התחתנתי עם יהודית (סבתא של דניאל) בגיל עשרים וארבע  ויש לי שני ילדים ותשעה נכדים.

הקשר שלי עם דניאל התחיל עוד בשנת 2012 כשדניאל היה בן שבעה ימים, ואני הייתי סנדק בטקס ברית המילה של הנכד המיוחד שלי.

אני משתדל ונהנה להיות חלק משמעותי בחיים של דניאל (גם בתור הסבים היחידים במשפחה). אנחנו משתדלים לא לפספס ימי הולדת ותמיד להיות ביחד בכל אירוע משפחתי. בביקור האחרון שלנו בתערוכת מדע, ראיתי את דניאל, הנכד המיוחד שלי , והוא שמח והתרגש מאוד . אני חושב שלנכד שלי יש חוש טכני, כל פעם שיש לנו אפשרות לשחק ביחד, אז תמיד מדובר בהרכבה או פירוק של חלקים, חיבורים שונים.

האירוע הכי משמעותי שחווינו ביחד  היה ביקור שלנו במוזיאון הלאומי למדע , טכנולוגיה וחלל בחיפה. תוך כדי סיור הוא חקר והתעניין , שאל שאלות, והיה חשוב לו להבין ולפעמים לגעת, להרכיב, לפרק ,ללמוד דרך תחושות ומגע. השתדלתי לתת תשובות או דוגמאות, וגם ניסיתי לחוות את העולם דרך עניים של הנכד שלי.

אני מתרגש לא פחות מדניאל לבקר במקומות שאני והנכד שלי מרגישים חיבור מיוחד בינינו, בגלל שכל מה שקשור למדע ומחקר, מעורר בדניאל סקרנות. הוא מתחיל לגדול, לחשוב, להתנסות. הצלחנו גם להנות, גם ללמוד לא רק על המדע, למדנו גם אחד על השני. אני מאושר ומוכן להמשיך לתמוך בנכד המיוחד שלי .

הזווית האישית

סבא יוסי: ממש התרגשתי להיות חלק פעיל בתוכנית הקשר הרב דורי. שמחתי ונהנתי לבוא גם לבית הספר של הנכד שלי. היה לנו מעניין ושמח להיות ביחד בסיורים משותפים, ובטיולים שהיו מותאמים גם לתלמידים, וגם לסבים ולסבתות שהשתתפו.