מאגר סיפורי מורשת

שמי שוש פרבר. נולדתי בשנת 1947 בישראל.

אנחנו חמישה אחים ואני השנייה. גדלתי עד גיל שש בחיפה ברחוב יבנה. גרנו בדירה עם שכנים ערבים שמקלחת, שירותים ומטבח היו משותפים לכולנו. במטבח הזה אימי ז"ל, למדה לבשל את המאכלים שלהם, שחלק מזה אני ממשיכה לבשל היום.

כשהייתי בת שש עברנו לגור בבית פרטי בקרית בנימין, שהייתה קרובה לכפר אתא, היום היא נקראת קריית אתא. שם התחלתי ללמוד מכיתה א' ועד כיתה ח'.

היינו בית מאוד פתוח. כל שבת היו מצטופפים לארוחת שבת, הרבה בני משפחה וחברים, והיו נהנים מהמאכלים של אימי ז"ל. בחופשים מבית הספר בני הדודים היו באים אלינו, כי המקום היה פתוח עם שדות ובעלי חיים ,וכל היום היינו מבלים בטבע. בבית העם היו מקרינים סרטים רק בימי שבת אחרי הצהריים, ובו הייתה גם ספרייה שמאוד אהבתי להחליף בה כל יומיים ספר.

את ארבע שנות הלימוד הבאות למדתי בחיפה, מאחר ולא היה באזור בית ספר תיכון. זה היה כרוך בנסיעה של ארבעה אוטובוסים.

התחלתי לאפות רק אחרי הנישואים כי אימי לא הסכימה שנעזור לה לבשל או לאפות. חנוכה נקשר כמובן בחג של סופגניות, לביבות ודברי מתיקה שאימי למדה מהשכנים הערבים. בעיקר היו הרבה לביבות כי חומרי הגלם היו הכי זולים.

את חוויות הילדות ומעשי הקונדס שהיינו עושים סיפרתי ועודני מספרת לכל נכדיי והם נהנים מהסיפורים. כשפנו אלי מבית הספר של דורי להשתתף בתוכנית "הקשר הרב דורי" שמחתי להשתתף. את התוכנית אני מכירה, מכיוון שהשתתפתי בה גם עם אחותו התאומה של דורי, טל.

דורי הוא נער על הרצף בתפקוד מורכב ויש בינינו קשר מאוד מיוחד. דורי הוא נכד שגדל אצלנו. למדנו והתקדמנו ביחד, והקשר בינינו חזק מאוד. הקשר של דורי עם סבא שלו יוסי ז"ל היה מאוד קרוב, וכשהוא נפטר דורי קיבל את מותו קשה מאוד. אני ממשיכה ללוות את דורי וללמוד ממנו את הקצב של החיים. אנחנו מאוד אוהבים לטייל ביחד בשדות פרחים ונחלים. כשאנחנו בבית, אני נהנית לראות אותו מסתכל בספרים, ומדפדף בין העמודים ולשוחח איתו. דורי לא מדבר והתקשורת איתו נעשית באמצעות הקלדה.

בחג חנוכה הזמינו אותנו להשתתף בפעילות כיתתית בבית הספר של דורי, ובחרתי להכין איתם את הלביבות שאימי נהגה להכין. שלחתי למחנכת את המתכון והיא הוציאה הכל מסומל, שבזמן שנכין את הלביבות ביחד עם התלמידים, הם יצליחו להשתתף ויבינו את השלבים של הכנת הלביבות. מאוד התרגשתי לספר את הסיפור של המתכון לכל התלמידים, ולהכין איתם ביחד את הלביבות. עבורי, כל רגע עם דורי מחזק את הקשר.

דורי כשהיה תינוק

דורי  עם סבא וסבתא

הזווית האישית

שוש: במשך השנה עברתי חוויה מקסימה, מאתגרת ומלמדת יחד עם כיתת לילך, שהיא הכיתה של דורי נכדי האהוב. במשך כל הפעילות ראיתי את כל הצוות ואת התלמידים בשיתוף פעולה מלא, עם כל הקושי בדבר. ההשתתפות בפרויקט, נתנה לי הרבה אושר ושמחה, לראות את התלמידים שמחים ומאושרים. אני מאחלת לדורי בריאות טובה, שיגדל ויתפתח לעצמאות, ושיהיה תמיד שמח ומאושר. חשוב לי להזכיר גם את סבא יוסי ז"ל שהיה מאוד קשור לדורי ודורי אליו. סבא יוסי היה מאחל לו את אותם הדברים.

דורי: שמחתי שסבתא שוש הגיעה ולקחה חלק בפרויקט. תודה.