מאגר סיפורי מורשת

שלום, קוראים לי מריון בוק. נולדתי בניו זילנד, בעיר דנידין, בשנת 1941. כיום אני עוסקת ברפואת עיניים. אני נשואה, לבעלי קוראים ג'ון, יש לנו ארבעה ילדים ו-11 נכדים.

יש כל כך הרבה סיפורים על הילדות שלי שקשה לי לבחור, אבל אני החלטתי על אחד. כשהייתי בת 4 או 5 נסעתי עם סבתא שלי אילונה קראל לכפר קרוב לביתנו בניו זילנד. זה היה מקום שהיה ידוע במעיינות החמים שלו ונקרא הנמר ספרינגס. זה כפר קטן באי דרומי בניו זילנד. מסביב לכפר היו הרים עם שלג והיה אפשר לעשות סקי וטיולים ברגל.

הגענו לבית המלון וזה היה משהו מיוחד לילדה בגילי. התרגשתי מאוד במיוחד כי אהבתי את סבתא שלי כל כך ושמחתי מאוד להיות איתה. כשקיבלנו את החדר, התחלתי לקפוץ למלעלה למטה על המיטה. סבתא אמרה לי להפסיק, אז אני קפצתי קפיצה גדולה מהמיטה לרצפה ופתאום הכל התחיל לרעוד, רצנו החוצה והייתה רעידת אדמה, זה היה משהו מאוד נפוץ בניו זילנד. הכל היה בסדר בסוף, אבל הרבה שנים הייתי בטוחה שבאשמתי רעידת האדמה קרתה. הסיפור הזה תקוע לי בראש כאילו זה היה אתמול.

סבתי, הוריי, אחיותיי ואני

למה עליתי ארצה?

גדלתי עם הורים שהצליחו לברוח מוינה בזמן השואה. אבא שלי רצה להגיע לניו זילנד כי חשב שלשם היטלר לא ירצה לבוא, ושאם יבוא לשם זה כבר יהיה סוף העולם. אז אימא של אבא – סבתא שלי, הצליחה להגיע גם היא לניו זילנד. המשפחה שלנו הייתה: סבתא, אימא ואבא ושתי אחיותי. במקום בו גרנו לא היו הרבה יהודים, אבל אימא שלחה אותנו למשהו שנקרא "הבונים", זאת תנועה של נערים ונערות יהודים, כל הרעיון היה להתכונן להגיע ולבנות את הארץ.

אחרי שלמדתי וגמרתי תואר ברפואה – ממש שבוע אחרי, עליתי לסירה שהביאה אותי לאיטליה ומשם תפסתי עוד סירה לישראל. כשהגעתי לארץ התחלתי התמחות ברפואה בתל השומר ושם עבדתי בשביל מנהל בית החולים חיים שיבא. בשנת 1965 התחתנתי עם בעלי ג'ון שהגיע מניו זילנד והולדנו ארבעה ילדים מקסימים שהולידו 11 נכדים חמודים בשבילי.

משפחתי המורחבת

הזוית האישית

סבתא מריון: החוויות שלי מהתוכנית היו להיות כל שבוע פעם אחת לבד עם הנכד שלי טל, התוכנית שיפרה את היחסים ביני לבין הנכד שלי. אני מאחלת לנכד שלי שיהיה לו חיים בריאים מרוצים עם הרבה אהבה מכולם.

טל: החוויות שלי מתכנית הקשר הרב דורי הם לשבת כל שבוע עם סבתא שלי וללמוד ממנה ועליה הרבה דברים חדשים. התוכנית תרמה לחיבור ביני לבין סבתא שלי. אני מאחל לסבתא שלי חיים ארוכים מלאים בהפתעות טובות.