מאגר סיפורי מורשת

שמי משה (יוני) יונס. נולדתי בשנת 1951 בקרית ים.

אמי ,לינה, ילידת טריפולי ואבי, יוסף, יליד הונגריה, ניצול שואה. אני אחד מבין חמשת ילדיהם.

בצבא שרתתי בפלוגת חה"ן של הצנחנים. בשנות ה-70, אחרי שהתחתנתי עם רוחל’ה נולדו לנו שני הילדים הראשונים: רן ואילת.

באותו זמן גרנו בבת ים והתחלתי לחלום על מעבר לישוב חדש. לצורך כך, התארגנו קבוצה של משפחות ממרכז הארץ כגרעין של תנועת המושבים להקמת אחד הישובים שהיו מתוכננים לקום בגליל. בשנת 1980,עלינו שבע משפחות להכשרה במושב השיתופי מולדת.

במולדת גרנו בקרוואנים ,עבדנו בענפים השונים, והתארגנו חברתית ומעשית לעליה לישוב שבינתיים קיבל את השם רקפת. באוקטובר 1981 עלינו כל המשפחות שהיו במולדת ועוד שלוש משפחות שהצטרפו אלינו מהעיר. כשעלינו לרקפת, התשתית עדין לא הייתה מוכנה. לאט לאט התארגנו והתחלנו לבנות בעצמנו את התשתיות של המושב ללא קבלנים חיצונים. כך התפרנסנו. בתנו השלישית, אפרת, נולדה ברקפת והיא התינוקת הראשונה שנולדה במושב החדש.

לאחר מספר שנים כמושב שיתופי הפכה רקפת לישוב קהילתי והיום היא ישוב גדול ומשגשג. בשנים הבאות המשכתי לעסוק כאיש ציבור בבניה, פיתוח וניהול בתחום של אזורי תעשיה. אני מתגורר עד היום ברקפת. סבא אוהב ל-תשעה נכדים ונכדות.

היישוב רקפת נמצא בגוש שגב שבגליל התחתון. הוא נמנה עם קבוצה של יישובים כפריים חדשים בישראל המכונים "יישובים קהילתיים". היישוב הקטן, השוכן בראש אחת הפסגות של הרי הגליל, מוקף בצמחייה טבעית, ונוף יפהפה נשקף ממנו. אנשים רבים שואפים לחיות ביישוב קהילתי כמו רקפת, מפני שתושביו זוכים באיכות חיים גבוהה הבאה לידי ביטוי באווירה כפרית שלווה, באוויר צח, במגורים בבתים צמודי קרקע ובפעילות קהילתית מגוונת. היישוב רקפת נמצא בגוש שגב שבגליל התחתון. הוא נמנה עם קבוצה של יישובים כפריים חדשים בישראל המכונים "יישובים קהילתיים". היישוב הקטן, השוכן בראש אחת הפסגות של הרי הגליל, מוקף בצמחייה טבעית, ונוף יפהפה נשקף ממנו. אנשים רבים שואפים לחיות ביישוב קהילתי כמו רקפת, מפני שתושביו זוכים באיכות חיים גבוהה הבאה לידי ביטוי באווירה כפרית שלווה, באוויר צח, במגורים בבתים צמודי קרקע ובפעילות קהילתית מגוונת.

ממושב שיתופי כושל ליישוב קהילתי משגשג

היישוב רקפת החל את דרכו בשנת 1981 כמושב שיתופי. באזור שבו הוקם המושב לא נמצאו קרקעות מתאימות לחקלאות. על כן פיתחו התושבים תעסוקות לא-חקלאיות: הם הפעילו במשותף כפר נופש, מפעל לייצור תכשיטים, משתלה לצמחי בית ועוד. אלא שמפעלים אלה לא היו רווחים, והיישוב לא הצליח למשוך אליו תושבים נוספים.

בשנת 1989, משנותרו ברקפת 12 משפחות בלבד, הוחלט לפרק את השותפות בין התושבים ולהפוך את המושב ליישוב קהילתי, כלומר, ליישוב שבו כל חבר דואג לפרנסתו בעצמו. צורת היישוב החדשה משכה למקום עוד משפחות שחיפשו איכות חיים. הקרבה של היישוב לחיפה אפשרה לאנשים לגור ברקפת ולהמשיך לעבוד בעיר, וכך הלכה רקפת וגדלה במהירות. כיום, בשנת 1997, מתגוררות ברקפת 127 משפחות, ולפי התכניות לעתיד מספר המשפחות ביישוב יוכפל ויגיע ל- 250. (מידע מאתר מט"ח על רקפת כיישוב קהילתי)

הזווית האישית

כרמל: היתה לי חוויה מיוחדת לשמוע את הסיפור של סבא שלי, ואיך הקים את הישוב שבו אני גרה עד היום.