מאגר סיפורי מורשת

שמי ליבי, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בה אני משתתפת השנה, אני מתעדת מחיי סבתי, מיכל מור. יחד אנו מעלות את הסיפור אל מאגר המורשת של התכנית.

סבתי מיכל מור נולדה בשנת הקמת המדינה  – 1948. היא נולדה בעפולה ועד גיל שנה היא גרה בשדמות דבורה. אימא של סבתי הייתה גננת שם, וכשהייתה בהריון עם סבתי היא הייתה עולה בערבים על מגדל ומאותת לישובים השכנים באיתותי מורס.

בגיל שנה סבתי והוריה חזרו לקריית חיים אל הבית שבנו הסבים שלה. סבתי זוכרת שכילדה קטנה הייתה מסתכלת דרך חלון אל גן הילדים שעדיין היה בביתם ונעזב לאחר זמן: אימא של סבתי אספה ילדים חסרי מסגרת מרחובות קריית חיים והקימה להם גן בו היא הייתה הגננת. עם השנים היא הפכה לגננת ידועה ומבוקשת מאוד.

סבתי גדלה כל שנות ילדותה בקריית, היא חיים למדה שם בבית ספר יסודי ותיכון. בילדותה שיחקה הרבה בחולות. מכיתה ד הייתה פעילה בתנועת הנוער העובד והייתה אף מדריכה בתנועה. כל השנים היא גרה בבית שבנו הוריה ועם השנים הוא עבר שיפוץ. גם קריית חיים גדלה מאוד עם חלוף השנים וכיום היא פרבר מאוד גדול של חיפה, כך שהרצון של הורי סבתא להקים מקום התיישבות חדש התממש במלואו.

המסר שחשוב לדעתנו במיוחד בימים אלה לזכור הוא, שסבתי ואני מהוות חלק משושלת שהשתתפה ותרמה לבניית המדינה, ואנחנו תמיד צריכים לזכור שאין לנו ארץ אחרת – אנחנו צריכים לשמור על המדינה שלנו.

הסט שהגיע מגרמניה – חפץ העובר בין הדורות 

החפץ העובר במשפחה הוא כלי לרוטב שהיה חלק מסט כלים לליל הסדר, אשר עבר בירושה מסבתא רבתא של סבתי דרך הדורות השונים אל סבתי ונמצא היום בביתה בקיסריה. תחילת המידע שלנו לגבי החפץ הוא שהוא שימש בפולין לפני כ- 130 שנה ואולי יותר את סבתא רבתא של סבתי, שמה היה דבורה, ואת משפחתה.

סט כלים לפסח עשוי מפורצלן מקושט בזהב היה נחשב מאוד יקר בזמנו. בשנת 1936, כשהיטלר כבר היה בשלטון, סבא של סבתי, משה, נסע לוורשה שבפולין כדי לשכנע את חמותו ואת כל הקהילה היהודית שם לעלות לארץ. היחידה שעלתה לארץ היא חמותו, דבורה, שהייתה אישה עשירה. דבורה בחרה להביא איתה לארץ את סט הכלים הזה לפסח ואיתו היא הגיעה אל הבית בקריית חיים. מאחר והיא הצליחה להביא איתה גם כסף, היא קנתה בית דירות גדול בחיפה. סבי וסבתי היו פעילים מאוד בבנייה ופיתוח ובחיי החברה של קריית חיים, אך עבדו כל השנים בחיפה. סבי היה מודד קרקעות וסבתי הייתה ממקימות ארגון אמהות עובדות.

כלי לרוטב מפורצלן העובר בין הדורות

בין השנים 1938 – 1939 הנסיעה היומית לחיפה בחזרה הייתה מסוכנת, לכן סבא רבא וסבתא רבתא החליטו לחזור לחיפה. את ביתם מסרו לוועד קריית חיים שפתח שם גן ילדים.

הזוית האישית

ליבי הנכדה המתעדת: היה לי מעניין ולמדתי הרבה דברים על סבתא, למשל – למדתי שההורים שלה הקימו את קריית חיים.