מאגר סיפורי מורשת

מיקה שילה נולדה בספטמבר, 1930 בישראל.

אביה עלה לארץ מאוקראינה בהיותו בן שלושה חודשים, ומשפחתו התיישבה בנהלל. אמה הגיעה לארץ בהיותה בת שלוש, והמשפחה הגיעה למושבה החקלאית שלימים הפכה לעיר רחובות. ההורים של מיקה נפגשו בנהלל, שם הכירו, שם התחתנו, ולאחר מספר שנים הוחלט בנהלל להקים את כפר יהושע, והוריה של מיקה עברו לכפר יהושע.

מושב כפר יהושע משתייך לתנועת המושבים. המושב  נוסד בשנת 1927 ע"י חלוצי העלייה השלישית, ונקרא על שם יהושע חנקין, גואל אדמות עמק יזרעאל. היישוב תוכנן מלכתחילה כמושב ע"י האדריכל ריכרד קאופמן, מהמתכננים הבולטים באותה תקופה, דבר זה ניכר בתוכנתו המעגלית, המאפשרת ריכוז של מבני הציבור במרכז וחלוקה שווה של הנחלות.(ויקיפדיה)

מייסדיו של המושב קבעו כי השוויון הוא תנאי הכרחי לחיי מושב תקינים, אפילו על חשבון חופש הפרט, וניסו ליצור צורת יישוב שהיא סינתזה של מושב וקיבוץ. כך למשל, נוצרה שיטת אשראי מיוחדת. בראש המושב עמדה ועדה כלכלית, שסיפקה לכל חבר את צרכיו ההכרחיים לקיום ולייצור, על בסיס שוויוני, ללא קשר למצב חשבונו ולהכנסתו. המשק החלש קיבל אשראי גדול יותר, על מנת להגדיל את כושר הייצור שלו. שנים רבות נחשב כפר יהושע לאחד המושבים האידיאולוגיים, מבחינת שמירה על עקרונות המושב.

התנאים בשלבי ההקמה של המושב היו קשים. לא היו מבנים קבועים, וכל משפחה מצאה לה פתרון דיור בכפר. הוריה של מיקה התגוררו בצריף אותו העבירו מנהלל לכפר יהושע. המצב הכלכלי של המשפחות לא היה טוב, אבל הם ראו חשיבות גדולה בחינוך, והקימו בית ספר לידי הכפר, ולכל שתי שכבות גיל היתה כיתה אחת.

גלגולו של חפץ:

לפעילות "גלגולו של חפץ" מיקה הביאה כלי לממתקים. הכלי נראה כסיר קטן, עשוי מתכת, צבוע באדום, הכלי היה שייך לסבא של מיקה, וכשהוא נפטר, היא לקחה את הכלי למזכרת. הכלי ברשותה למעלה מ שבעים שנה, ובעיקר מזכיר למיקה את הביקורים בבית סבא, כשתמיד חיכו לה סוכריות בכלי הזה, ולכן החפץ כה יקר לליבה.

היום מיקה גמלאית ואוהבת מאד לצייר.

הזווית האישית

מיקה: המפגשים בתוכנית הקשר הרב דורי, אפשרו לי לצאת מהעולם הפנימי המצומצם, ולראות ולחוות את העולם החיצוני.