מאגר סיפורי מורשת

שמי יהודית גלדטי, שם הנעורים שלי היה שלח. אני בת 70, נולדתי בתאריך 15.4.1953 בעיר יפו בארץ ישראל. קראו לי יהודית מכיוון שנולדתי בארץ והייתי יהודיה. להוריי קוראים נעמי ויוסף, הם נולדו בעיראק ודיברו עיראקית וגם עברית. נולדו להורים שלי שלוש בנות. הוריי עלו לארץ בשנת 1951 וגרו ביפו.

גדלתי ביפו עם שתי אחיותיי, הוריי עבדו במהלך היום, לכן אני ואחיותיי שיחקנו בקלאס והייתה לנו גינה בה שיחקנו והתנדנדו. היו לי את חברותיי אבל לא היינו נפגשות כל יום, לכן שיחקתי עם אחיותיי. בכל סוף שבוע אני וחברותיי היינו מטיילות ביחד ונפגשות. בשעות הפנאי הייתי קוראת ספרים כי לא היו טלפונים. אהבתי לאכול אורז ואני עדיין אוהבת, אני מכינה אותו כמעט כל יום ואוהבת להכין את זה. כשאני ואחיותיי היינו בבית ההורים, לא היו הרבה ממתקים ולא היה הרבה מה לאכול, אז הכנו לעצמנו אוכל.

למדתי בבית ספר ויצמן ביפו, למדתי פקידות אבל לא המשכתי ללמוד פקידות. לפני הרבה זמן בבית הספר שלי לא היו עונשים, הייתה תלבושת אחידה שהייתה חולצה לבנה או כחולה וג'ינס כחול. לא היו טיולים, היה רק טיול של סיום בית הספר. המורה שאהבתי במיוחד הייתי המחנכת שלי שלימדה את כל המקצועות. אהבתי בעיקר את המקצועות תנ"ך וחשבון, אבל אהבתי את כל המקצועות. היו לי ציונים טובים ואהבתי מאוד את בית הספר וללמוד. כיום יש מקצועות שפעם לא היו.

אני עובדת במשק בית ועוזרת לקשישים, אני מאוד אוהבת את עבודתי, כמו לנקות בתים ולעזור לקשישים. כשהייתי קטנה חלמתי להיות שחקנית כי למדתי לשחק בבית הספר, לא הצלחתי להגיע לחלום שלי ולהיות שחקנית. מקום העבודה הראשון שעבדתי בו זה כמוכרת נעליים ורכשתי מקצוע זה בארץ. בחרתי במקצוע הזה בגלל שהעבודה הזאת ממש עזרה לי והרווחתי ממנה. כל חיי עסקתי במקצוע זה, לא הייתי רוצה ללמוד כיום או בעתיד כי אני יודעת שללמוד בשלב זה לא יעזור לי בחיים.

הכרתי את בעלי בבית הספר בכיתה א', היינו תמיד ביחד ולא נפרדנו. בשנת 1973 התחתנו בגיל 20 באולמי שושנים בעיר תל אביב. היינו בני 22 כשהבת הבכורה נולדה, יש לנו שלושה בנות ועשרה נכדים משלושת בנותיה. הוריי קנו לי בית כדי להתחיל את חיי, באותו הזמן בעלי היה עדיין בצבא אז עברתי אל בית חמותי. הקמנו ביחד בית ועד היום לא נפרדנו.

הזוית האישית

מעיין הנכדה המתעדת: חווייתי בהשתתפות בתוכנית והעבודה המשותפת עם סבתא היא שלמדתי דברים חדשים ושמחתי לדעת יותר על חייה, לגלות דברים חדשים, ולהיות בקשר טוב יותר איתה. למדתי הרבה מושגים אבל בעיקר למדתי – תמיד לשמוח ממה שיש לך ולא לצפות לדברים גדולים במיוחד.