מאגר סיפורי מורשת

אני הלל שי בוכניק מכיתה ה'. המחנכת שלי זו שמרית וולף, ואני רוצה לספר לכם את הסיפור של סבא וסבתא שלי:

לסבא וסבתא שלי קוראים צבי ואילנה הלאל.

ההורים של סבתא שלי עלו לארץ מטוניס בשנת 1945. הם שוכנו במעברה, גרו באוהלים, ומשם העבירו אותם לפחונים.  מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. ויקיפדיה. בקיץ היה מאוד חם, ובחורף היה מאוד קר. הרוח הייתה מעיפה להם את האוהל וכשאימא של סבתא שלי, ילדה את הבת הבכורה, לא היה מיטות של תינוק, אז היא שמה אותה בקופסת קרטון, עם שמיכה.

בזמן שאמא של סבתא הלכה להביא מים הרחק מהבית, בא תן ולקח את התינוקת מקופסת הקרטון וברח איתה, והתחבא מתחת לעץ. מכיוון שלא היו מים זורמים בברזים, נאלצו ללכת ולהביא מים בדליים, במקום בו חילקו מים . כשאימא של סבתא שלי חזרה עם הדליים של המים, היא לא מצאה את התינוקת בקופסה. היא כמובן התחילה לצעוק ולבכות, אז כל האנשים יצאו לחפש, ומצאו את התינוקת עם התן, מתחת לעץ והוא לא פגע בה.

כשההורים של סבתא שלי עלו לארץ, החיים היו מאוד קשים. לסבתא שלי הייתה משפחה דתיה, אז היא לא הלכה לצבא. במקום זה היא הלכה לעזור לקשישים, ובסוף ב-1969 סבא וסבתא שלי התחתנו.

סבא שלי גויס לגולני  ב12.5.65 ועבר טירונות. אחריי הטירונות, שלחו אותו לקורס צבאי בתחבורה,  והוא חזר עם משאית, לאחר מכן שירת את קורס הפלוגה שלו כנהג זחל"ם. הוא השתתף במלחמת ששת הימים והשתחרר מצה"ל בחודש מאי 1968. לאחר מכן גויס למילואים לתקופות שונות וב1973 כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, הוא גוייס לשמונה חודשים. אחריי מלחמת יום הכיפורים, הייתה מלחמת שלום הגליל בלבנון, גם בה הוא שירת במילואים, ולאחר מכן שוחרר ממילואים, והתגייס להג"א, עד שהגיעו לגיל מבוגר והשתחרר מהצבא.

הזווית האישית

הלל שי בוכניק: נהניתי לשמוע את הסיפור המיוחד על התינוקת והתן, ולשמוע על החיים הקשים במעברה.