מאגר סיפורי מורשת

נולדתי גילי פיקל בתל אביב בתאריך 29.11.1954 כבת בכורה להוריי. אבי, אליעזר, נולד בפולין ועלה לארץ בגיל 10 בערך. לימים התגייס לאצ"ל (בגיל 17), מה שהפך אותו למאד פטריוטי וקיצוני בדיעותיו. אמי, תמר (טרזה), עלתה מרומניה בגיל 17 בערך, לאחר שמשפחתה איבדה את כל רכושה בשואה. יש לי אח אחד קטן ממני בארבע שנים.

גדלתי כילדה "צפונבונית" בצפון הישן של תל אביב. למדתי בבית ספר יסודי "הקליר" ולאחר מכן בתיכון "אליאנס" ברמת אביב. ההורים של אמי היו מאוד מעורבים בגידול שלי ושל אחי. הייתה לי ילדות מאוד עוטפת ומגוננת מצד הסבתא וההורים, אך חוקים מאוד קשוחים של מה מותר ומה אסור, היחסים בין הילדים להורים לא היו חבריים כמו היום.. היינו מקבלים הרבה עונשים על התנהגויות לא ראויות. כמו כן, כל אירוע בבית הספר היה תמיד מגובה על ידי ההורים בעמידה לצד המורה ולא לצידנו, גם כשהצדק היה עמנו. מאוד שונה ממה שקורה היום.

מה שזכור לי מהילדות הוא הרבה מפגשים עם חברות בבית ובחוץ, הרבה משחקי קופסא בבתים וקלאס, תופסת, גוגואים, גומי, סבתא סורגת, קלפים ועוד. בשכונה התעסקנו גם הרבה באוספים כמו: אוסף של מפיות, אוסף של מחזיקי מפתחות ועוד.

סיפור על חיבור לאוכל

מאכל אהוב שמלווה את המשפחה שלנו מהילדות שלי ועד היום, הוא תבשיל סולת שסבתי שרה (אימא של אימא שלי) שהייתה ממוצא גרמני/רומני, היתה מכינה. לימים, לאחר שנולדו בנותי (רוני ונטע-לי) וסבתי שרה כבר לא היתה בחיים, נהגנו מדי יום שישי לאכול ארוחת צהרים בבית הוריי, ואימא שלי הייתה מכינה את אותו מאכל סולת בדיוק באותו סיר שסבתי הייתה מכינה אותו (היא כמובן ירשה את הסיר…). כדי לשכנע את הבנות לטעום הסברנו להם שזה בעצם קוסקוס – מאכל מאוד שכיח בימי שלישי בכל הגנים והצהרונים למיניהם.

השכנוע כמובן עבד ומאז ה"קוסקוס" בדמותו האשכנזית הפך לאחד המאכלים המועדפים במשפחה שלנו. עד לא מזמן רק אימא שלי הייתה מכינה אותו גם ב – take away, כפוף לבקשות מיוחדות. בשנה האחרונה, אמא שלי מזדקנת וכבר לא כל כך מבשלת… לא היתה ברירה – הנכדים לא וויתרו –  ביקשתי מתכון וניסיתי לשחזר. אחרי כמה וכמה נסיונות כושלים, הצלחתי לייצר משהו אכיל, קרוב למקור, אך ממש לא זהה למקור.

למרות האמור אני שומעת לעיתים די קרובות את השאלה: "סבתא, מתי את מכינה לנו קוסקוס?". מי ששומע את השאלה ולא שייך למשפחה, פותח זוג עיניים תמהות. איך ייתכן שפולנייה/רומנייה כמוני מכינה קוסקוס?

הזוית האישית

דניאל הנכדה המתעדת: במשך התוכנית למדתי המון על המשפחה שלי, איפה אימא שלי נולדה, שהמשפחה שלי באה מפולין ועוד… וכמובן שלמדתי גם על סבתא שלי, למשל באיזה בית ספר היא למדה, איפה היא נולדה וגם על ההורים שלה. אפילו למדתי על עצמי שאני יכולה גם לעבוד בצוות עם סבתא שלי ולא רק עם חברות. עוד למדתי בתוכנית הזאת שאני יכולה לשתף את סבתא שלי בדברים ולא רק את ההורים או את חברות.