מאגר סיפורי מורשת

הסיפור תועד ונכתב במסגרת תוכנית "ספר המתכונים של סבתא", מטעם מרכז צעירים, יוקנעם עילית

במסגרת פרוייקט התנדבות מטעם מרכז הצעירים יקנעם עילית, שמי דנה, אני מתנדבת עם קשישה בשם יהודית, במסגרת שיתוף הפעולה אני מתעדת את סיפורה של יהודית ומעלה אותו אל מאגר המורשת של התכנית.

יהודית נולדה בלוב, טריפולי, ועלתה לארץ ישראל בשנת 1949, כאשר הייתה בת שנה. אמה ואביה של יהודית היו בשואה, הם היו נרדפים על ידי הנאצים אך הצליחו לברוח מהם ולעלות לארץ ישראל, יהודית איננה זוכרת רגעים מהשואה כיוון שהייתה מאוד קטנה.

יהודית הגיעה לארץ ישראל, והקימה משפחה לתפארת. ליהודית יש ארבעה ילדים, מתוכם שלושה בנים ובת אחת, ליהודית גם יש 14 נכדים שאותם היא מאוד אוהבת ומתגאה בהם.

יהודית היא לא "קשישה" טיפוסית, היא אוהבת לבלות את רוב זמנה בפעילויות ספורט, להיפגש עם חברים ולטייל. יהודית משחקת ספורט תחרותי הנקרא "פתן" העוסק בזריקת כדורי ברזל למרחק. יהודית עוסקת פעמיים בשבוע בספורט זה, המניב לה כיף ואושר. יהודית הולכת בכל יום רביעי למרכז הצעירים ביקנעם ושם עוברות סדנאות. ליהודית עוד שלל תחביבים כמו סריגה, לצייר וחלק נכבד מרהיטי הבית שלה – היא עיצבה והכינה בעצמה.

ליהודית יש אוסף של המון המון ספרי מתכונים שאספה לאורך השנים, ואיננה מוכנה לוותר על אף אחד מהם, מכיוון שהיא אוהבת מאוד לבשל ולהיעזר בספרי המתכונים הבאים מהעדה שלה. בזמנה הפנוי, יהודית אוהבת לצפות בתוכנית הריאלטי "הישרדות". ליהודית יש בבית כל מיני צמחים עצים ושיחים מיוחדים אותם היא שתלה לבדה ומטפלת בהם לבדה ואף יש לה גינת תבלינים בבית. יהודית אוהבת מאוד לשחק "רמי" ומשחקי קלפים למיניהם.

יש מתכון אחד שמהרגע הראשון אני ויהודית דיברו עליו, שמאוד מאפיין אותה ואת העדה שלה וממש במקריות זה גם המאכל האהוב עליי, מדובר על מפרום וקוסקוס. לא רק שזה מתכון שמאפיין את העדה שלה, יהודית אמרה לי שהיא מאוד אוהבת להכין את המתכונים הללו ואף לשדרג אותם לפי ראות עינייה.

מהשנייה הראשונה שנכנסתי לביתה של יהודית הרגשתי תחושה של ביתיות, חום ואהבה, על אף שרק הרגע הכרנו, תחילה הייתה בטוחה שזו סתם עוד רק התנדבות, אבל מהר מאוד נוכחתי לגלות את החשיבות שלה ואת קשת הרגשות שהרגשתי ממפגש למפגש, בנוסף, ההתנדבות הוא נושא שהוא מאוד חשוב וחשוב שבני נוער וסטודנטים ייחשפו אליו, זהו נושא עם המון ערך מוסף לחיים.

נהניתי מאוד מהמפגשים עם יהודית, לפעמים פער הגילאים בינינו לא היה ניכר כלל, מכיוון שיהודית היא אישה מאוד קלילה ונעימת הליכות ואפילו מאוד מצחיקה. גם יהודית נהנתה, כפי שלמדתי מדבריה של יהודית שאמרה לי במפגשים: "אני מאוד נהנית איתך דנה, יש לנו המון שיחות על החיים שלי ועל החיים שלך ואנו מוצאות את ההתעניינות אחת בשנייה ללא הבדלי גיל, וזה מה שיפה בפרוייקט הזה".

הזוית האישית

דנה הסטודנטית המתעדת: הייתה חוויה מאוד כיפית, שונה וייחודית. זהו פרוייקט כל כך חשוב, וכל כך חשוב לשמר אותו להמשך שנים רבות.