מאגר סיפורי מורשת

שמי רז הגר. אני לומד בכיתה ו' בבי"ס "אהבת יצחק" בישוב "כוכב השחר". במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בחרתי לראיין את סבי אלי כי לא ידעתי כלום על החיים שלו. בזכות התכנית וכתיבת הסיפור למדתי עליו הרבה.

סבא אלי נולד בשנת 1956, ד' טבת 8.12, כשהוריו גרו בקיבוץ יבנה. הוא בן בכור ויש לו עוד שני אחים ואחות.

כשגדל, משפחתו עברה למושב בית עוזיאל. הוא למד בבית ספר אזורי דתי ביד רמב"ם, והשתתף בפעילות של תנועת הנוער בני עקיבא. בילדותו הוא עזר לאביו לגדל עופות. היה להם לול ובית אימון לאפרוחים. את האפרוחים מגדלים בבית אימון, וכשהם גדולים מספיק, הם עוברים ללול עם שאר העופות הגדולים. פעם אחת הוא היה צריך לתת לעופות זריקה. בטעות המינון היה גבוה מדי וכל העופות נרדמו. סבא נבהל נורא! הוא פחד שהוא הרג את כל העופות אבל האחראי אמר שלא קרה שום דבר. הם ישנו 24 שעות והתעוררו.

סבא לא למד בחטיבה. הוא נשאר באותו בית הספר, הוא היה בבית ספר עד כיתה ט'. לאחר מכן, הוא עבר לישיבה תיכונית – מדרשיה "נעם". היה לו שם קשה והרמה הייתה גבוהה והוא התגעגע הביתה. לכן הוא נשאר שם שנה, ועבר ללמוד בתיכון דתי קרוב. שם הוא נהנה הרבה יותר. היו לו שם חברים והוא היה קרוב לבית. בישיבה היה לו חבר טוב שקראו לו מוטי סביון (כיום הוא חי בארצות הברית).

סבא נהנה לשמוע מוזיקה ולקרוא ספרים. בנוסף הוא אהב ספורט – בעיקר כדורגל וכדורסל. המשחקים פעם היו שונים מהיום – הוא היה משחק שבעה מקלות: מניחים על האדמה במרחק מה אחד מן השני וקופצים למרחק. משחק נוסף היה עם "גוגואים" – הגלעין של המשמש. הוא נהנה לשחק עם גולות ומשחקים נוספים דומים.

סבא אהב את שיעורי הספורט והוא זכה במקום שלישי בריצה של 100 מטר בתחרות אזורית. הוא נהנה בתיכון ממגמת ביולוגיה. זה היה מעניין!

בצבא הוא שירת בצנחנים. זה נח"ל מוצנח – מסגרת שמשלבת בין הצנחנים לגרעין נח"ל. אמנם הוא לא נכח בקרבות מסוכנים אבל הוא היה בעזה וזרקו עליו אבנים. גם בלבנון וסיני. הוא היה באזור בנימין וחטף הרבה מאוד אבנים.

פעם אחת כשהוא טס במטוס, הם היו אמורים לצנוח אך במקום הצניחה כשהתחילו לצנוח והגיע תורו, הוא מצא את עצמו תלוי במטוס באוויר. הוא נתפס במטוס מבלי לדעת מה לעשות. הוא היה בהלם מוחלט. המדריך הצליח לתפוס אותו חזרה לתוך המטוס, לגרור אותו חזרה ולאחר מכן זרק אותו החוצה (כמעט בכוח). המצנח נפתח והכל הסתיים בשלום. זה היה מפחיד, אבל הגובה לא הפחיד אותו בגלל שזה נעשה בפתאומיות. הדלת של המטוס נפתחת ויש אור אדום מעל הדלת, כשאפשר להתחיל, האור מתחלף לירוק ובמהירות כולם יוצאים. אי אפשר לחשוב יותר מדי. נשאבים החוצה ואז פותחים את המצנח. הוא גורר את הגוף מעלה ואז…. שקט. המטוס עובר, צועקים לחברים והמצנח מוריד את הצנחן עד למטה. ברוב המקומות בהם צנחו לא היו עצים אבל פעם אחת סבא נחת על שיח כואב. סבא שירת שלוש שנים.

סבא הכיר את סבתא אחרי הצבא. הוא למד חקלאות בבי"ס "מקווה ישראל" ורצה ליישם את זה "הלכה למעשה". לכן הוא הצטרף לגרעין נח"ל ברמת הגולן, במושב יונתן. גרעין אלוני הבשן ביקשו שהוא יצטרף, והוא הסכים. שם הוא הכיר את סבתא שהגיעה בגרעין "בני עקיבא". הם הכירו שם, התחתנו וגרו שם תשע שנים. לאחר מכן, הם עברו לישוב "כוכב השחר" שבו הם גרים עד היום. הם חיפשו יישוב בשומרון ויום אחד כשהם בדקו יישובים, הם נזכרו בחברים שגרים כאן.

סבא היה גנן הרבה שנים והיום הוא נהג אוטובוס בחברת "אגד".

הזוית האישית

רז הנכד המתעד: בחרתי לראיין את סבי אלי כי לא ידעתי כלום על החיים שלו. בזכות הריאיון למדתי עליו הרבה. אני שמח שתיעדנו את סיפור במאגר המורשת.