מאגר סיפורי מורשת

שמי יובל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מעלה אל מאגר המורשת של התכנית סיפור מורשת של סבי, יחזקאל משיח.

וכך סבא סיפר: "זה התחיל בחודש ינואר בשנת 1938, היום בו נולדתי בעיר בגדד שבעיראק. אני ומשפחתי התגוררנו בבית גדול, עם חצר גדולה, שתי קומות וגג, אך לא גרנו לבד.התגוררו איתנו כעוד שש משפחות והמצב היה צפוף, תנאי החיים שהיו בבית היו קשים אך הספיקו לזמן רב. בבית דיברנו בעיראקית ובערבית, חיינו בסביבה מעורבת שחיו בה גם ערבים וגם יהודים. הלבוש לא היה מודרני ולבשנו דידאשה (שמלה). אמי הייתה עקרת בית ולכן בישלה לנו מאכלים כגון אג'ה (קציצות גבינה), קציצות פרסה, סביח ועוד… אמי ראתה אותנו הרבה ואבי היה בזמנו רב גדול, לכן היה חוזר מאוחר מבית הכנסת.

למרות שהסכסוכים בין הערבים ליהודים היו קשים, גדלנו בבית ספר מעורב בין הערבים ליהודים בשם "אליאנס". היינו נוהגים ללכת לקטוף פירות, ללכת לפארקים הקרובים כמו "פארק סעודן", "בסטן אלחס" וממש אהבתי ללכת לבתי הקולנוע ולשמוע את השירים של אום כולתום. כשהתבגרתי, התחלתי לעבוד במפעל למתכת ולאחר מכן בגיל 18 התגייסתי לצבא. שירתי ונלחמתי בשלוש מלחמות: מלחמת יום הכיפורים, מבצע קדש, ומלחמת ששת הימים. נאלצנו לעזוב את עיראק משום שהערבים היו מתנכלים אלינו. הייתי עצוב מאוד לעזוב את עיר מולדתי. עלינו במטוס לישראל, ועם הגיענו התיישבנו בשכונת התקווה בדרום תל- אביב.

אני וסבתך נפגשנו באחת הסמטאות בעיר והתחתנו בתאריך 2.10.1962  באולם בשם "שלתיאל שבתא". בזמנו לא היה נהוג להביא לחתונות כסף אלא ביגוד, כלי בית ועוד. לאחר מכן עבדתי כירקן.

כיום אני בעיקר בביתי, אוהב לשמוע מוסיקה, לשחק דמקה לפתור תשבצים. כיום אנו מתגוררים בקריית רבין בחולון ואוהבים לפגוש ולארח את נכדינו ואת ילדינו.

הזוית האישית

יובל הנכד המתעד: נהנתי ללמוד על סבי, למדתי להכיר אותו יותר ואהבתי לשמוע על המסע שלו. סבי אהב לספר לי על חייו, שנינו נהנינו בתכנית.